"נשארנו לבד": הדרך החריגה שאליה נדחקו נפגעי הפרוטקשן

נפגעי פרוטקשן בצפון פונים לבטח רכבים דרך חברות ביטוח ברשות הפלסטינית • ועדת הכלכלה דנה במשבר הביטוח לעסקים מאוימים - ליברמן: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים"

רכבים מסחריים. אילוסטרציה. צילום: Getty Images

לתופעת הפרוטקשן הקשה בישראל יש השלכות רבות, ואחת המקוממות שבהן היא שאנשים שומרי חוק, שנפגעו מפרוטקשן - למשל מפגיעה ברכוש - אינם יכולים לעשות ביטוח צד ג' או ביטוח מקיף בישראל.

הסיבה לכך היא שביטוח החובה מוצע לכל אזרח בישראל, אך חברות הביטוח, כחברות פרטיות, אינן מחויבות להעניק ביטוח במקרים שבהם הסיכון לפגיעה ברכוש גבוה.

תיעוד: גנב סדרתי פורץ לרכבים (ארכיון) // מצלמות אבטחה

כתוצאה מכך, אזרחים שנפגעו בשל אוזלת יד של המדינה נקלעים למצב שבו אין להם פתרון לביטוח מקיף או צד ג' לרכושם שנפגע.

עתה נודע ל"היום" כי אזרחים דרוזים תושבי הצפון, שנפגעו מתופעת הפרוטקשן, פונים לבטח את רכביהם דרך חברות ביטוח הפועלות ברשות הפלסטינית.

עלי טריף, נציג לשכת סוכני הביטוח בישראל, מסביר על התופעה: "חברות הביטוח אינן מבטחות את מי שנפגע בעקבות פרוטקשן, ולכן לא מעט פונים לרשות הפלסטינית. זה אסור מבחינה חוקית, אבל מבחינתם הם רוצים פתרון. הם עושים את הביטוחים בעיקר ברמאללה, כאשר לביטוחים הללו יש מוסכי הסדר ותנאים. סוכני הביטוח שלהם נמצאים באזור ירושלים. מדובר באלפי אנשים שעושים זאת", הוא אומר.

רמאללה, בירת הרשות הפלסטינית, צילום: מישל דוט קום

עוד סיפר כי "שני אנשים ששרפו להם את הרכבים כתוצאה מפרוטקשן, ולא קשורים לעולם הפשע, פנו אליי לאחרונה כדי לעשות ביטוח לרכב - ואני לא יכול לבטח אותם במדינה".

טריף מספר כי לא רק מי שנפגעו כתוצאה מפרוטקשן פונים לגורמי ביטוח ברשות הפלסטינית: "ישנם מקרים שבהם בעלי רכבי יוקרה בישראל, שאין להם עבר ביטוחי של שלוש שנים לרכב יוקרה, לא יכולים לעשות ביטוח אצל החברות ופונים לרשות הפלסטינית. חייב להיות לזה פתרון".

נשיא לשכת סוכני הביטוח, סו"ב מושיק בן פורת, קורא למדינה להקים קרן ייעודית לפיצוי גופים ואנשים שנפגעים מתופעת הפרוטקשן. הכוונה היא לקרן בדומה לקרן לפיצויי מלחמה, או לקרנות דומות שהוקמו באיטליה ובמדינות נוספות בעולם המערבי.

ביטוח לרכב, אילוסטרציה, צילום: GettyImages

"המדינה צריכה להיות מבטח המשנה של חברות הביטוח המקומיות לאחר נזקי פרוטקשן", אומר בן פורת. "לא יכולה להיות סיטואציה שבה המבוטח נשאר בלי ביטוח, בלי הגנה ובלי פרנסה. זהו אינטרס לאומי, כלכלי וחברתי מהמעלה הראשונה".

עוד הוסיף בן פורת כי "המאבק בפרוטקשן חייב לשלב אכיפה נחושה של המדינה לצד רשת ביטחון כלכלית לנפגעים. לשכת סוכני הביטוח תעמוד לצד כל רשות מנהלית או ממשלתית בכל מהלך שיסייע להילחם בתופעה הקשה הזו. בימים אלו שוקדת הלשכה על הצעת פעולה, בדומה לשיטה האיטלקית להתמודדות עם פשיעה מאורגנת וסחיטת דמי חסות - חקיקה שמעוגנת היטב בדין. אני סבור כי בדומה להתנהלות המקיפה של מדינות שונות בעולם, שהפשילו שרוולים בנושא, כך גם בישראל יש לפעול להסדרה בחוק כדי להילחם ולבער את התופעה".

היום קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון חירום בנושא מצוקת הביטוח של עסקים הפועלים תחת איומי סחיטה וארגוני פשיעה, על רקע תופעת הפרוטקשן וסחיטת בעלי עסקים מצד ארגוני פשיעה, לצד סירוב חברות הביטוח לבטח בשל החמרה קיצונית של הסיכון.

בדיון, שיזם ח"כ אביגדור ליברמן, עלו טענות קשות מצד בעלי עסקים, שלפיהן חברות הביטוח מבטלות פוליסות ברגע שעסק מאוים בפרוטקשן. בעלי העסקים הביעו חשש לקריסה כלכלית מיידית. ליברמן דרש מראש רשות שוק ההון ומהחשבת הכללית באוצר תשובות עד מחר.

כלי רכב בישראל, ארכיון, צילום: הרצי שפירא

ליברמן פתח את הדיון בדברים קשים ואמר: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים - פעם אחת כשלא הצליחה לספק ביטחון אישי, ופעם שנייה כשהיא לא מספקת כיסוי לנזקים". הוא ציין כי חברות הביטוח מבטלות פוליסה באופן חד-צדדי כשהן יודעות שצפוי להיגרם נזק, אך אמר כי מדובר בעסקים פרטיים וכי קיימת חברת ענבל הממשלתית. לדבריו, אם ענבל ידעה לשפות בזמן המלחמה חברות תעופה וספנות - אין סיבה שזה לא יקרה גם במקרים כאלה.

במהלך הדיון נשמעה עדותו של מושיקו סגל, בעל חברת הסעות מהצפון: "הציתו לנו שלושה אוטובוסים וירו על הרביעי. שרפו לי את הרכב הפרטי ליד הבית. יום אחרי הדיווח לביטוח קיבלתי מכתב שלפיו בעוד 21 יום הפוליסה לנזק בזדון מבוטלת. הבנקים לא יתנו לי אשראי בלי בטוחה ביטוחית. ב-21 לחודש אני שולח 100 עובדים הביתה. מה אתם רוצים שאעשה? שאלך לשלם פרוטקשן? אני לא רוצה, אבל איך אני נשאר לבד?".

נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, הסביר כי "ברגע שיש איום, הוודאות לנזק שואפת ל-100%. זה הופך את הביטוח ללא כדאי כלכלית לשני הצדדים". ערן לפל, מאגף החשב הכללי באוצר, הוסיף: "הבעיה היא האכיפה, לא הביטוח. הצעות לשיפוי ממשלתי 'מנרמלות' את הפרוטקשן במקום למגר אותו".

נציג המשרד לביטחון לאומי, מתתיהו עזריאל, אמר כי המלצת צוות בין-משרדי הייתה להקים קרן, בדומה למה שהציע ח"כ ליברמן. נציג המשטרה, רפ"ק חיים מלכה, דיווח על עלייה של 64% במספר כתבי האישום ביחס לשנה הקודמת.

ח"כ ליברמן: "לא ייתכן שחברת ביטוח תבטל פוליסה בתראה של 21 יום ותשאיר אזרח להתמודד לבד", צילום: אורן בן חקון

חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצטרפו לדרישה לפתרון מיידי. ח"כ סימון דוידסון סיפר כי גם הוא חווה פרוטקשן ב-2007, ואמר: "אני לא מאחל את זה לאף אחד מהשונאים שלי. אם לא תשלם - לא יהיה לך עסק".

ליברמן סיכם את הדיון בדרישה להעביר את המסר לראש רשות שוק ההון ולחשבת הכללית באוצר, ולקבל את תגובתם עד מחר בנוגע לפתרון עבור אותם עסקים שנמצאים ב"שעון חול" ביטוחי. "לא ייתכן שחברת ביטוח תבטל פוליסה בהתראה של 21 יום ותשאיר אזרח להתמודד לבד". הוא ביקש לקיים דיון המשך בתוך שבועיים כדי לבחון מתווה קבוע לשיפוי נזקים שחברות הביטוח אינן מכסות, לצד תשובות בנוגע לטיפול באכיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר