לקראת יום הולדתו ה־111 של משה דיין, שיחול ב-20 במאי, חושפים ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מסמך נדיר ומסקרן במיוחד: שיר היתולי שכתב מי שלימים יהפוך לרמטכ"ל ולשר הביטחון מהבולטים בתולדות ישראל, בזמן שהיה חניך בקורס קצינים שלב ב' בצה"ל הצעיר.
במהלך הקורס ניהל דיין מחברת אישית ובה רשימות, מחשבות והערות על חיי הצבא וההכשרה שעבר. למחברת העניק את השם הציני "בית ספר לקשיי תפיסה", ובפתיחתה כתב שיר מחורז מלא הומור עצמי, ביקורת ושנינות. דרך השורות מתגלה דיין אחר - לא רק מצביא קשוח ואיש ביטחון נערץ, אלא גם אדם שמסוגל לצחוק על עצמו.
באחד הקטעים הבולטים כתב דיין: "בלשון החרוז ובשפת הדקלום/ לי הקורס לא הועיל בכלום/ אם זו יד אלוהים או צו הגורל/ ממני אישית, לא יצא גנרל".
שורות אלו מראות איך גם מי שהפך להיות מאנשי מערכת הביטחון המהוללים ושהיה כבר לפני הקורס לבעל דרגה בכירה בצה"ל, דרגת אלוף, לא תפס מעצמו דמות צבאית משמעותית במסגרת הצבא שהפך באותם ימים מצבא מתנדבים, בהובלת ההגנה והפלמ"ח, לצבא מקצועי וסדיר.
ביחס לכך ולמקצועיות של הקורס, שהיתה שונה מעולמו של מי שצמח בהגנה, כותב דיין: "ושפטו בעצמכם/ כשידכם על ליבכם/ נוטלים אלוף, אלוף! אלוף!!!/ שמימי ההגנה יש לו מאוזר וסטז'/ וטומנים לו מוקשים מוסווים כתלגים/ האם זה לא, האם זה לא סבוטז'???/ בארץ אחרת במקרים שכאלה!!/ יורים אל הקיר אנשים שכאלה!!!/ ולאלוף שניצל מדליה תולים/ ואצלנו, אצלנו כל דדו וצביקה/ ואת האלוף העייף בשאלונים מכשילים".
דיין מבטא בשיר גם את הפשטות הספרטנית שעליה התחנך בתנועת העבודה: "אני אוהב להחזיק את הידיים בכיסים/ חמניות לפצח לי בנחת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו