חוות "שיבולת", שעלתה בימים האחרונים לקרקע סמוך ליישוב מבוא חורון, הפכה לחווה ה־50 בבנימין ומסמנת ציון דרך משמעותי במה שנחשב כיום לאחד המהלכים המרכזיים של ההתיישבות ביהודה ושומרון.
אם בעבר פרויקט החוות נתפס כיוזמה מקומית של קבוצות צעירים אידיאולוגיות, הרי שבשנים האחרונות הוא הפך למהלך שמקבל תמיכה הולכת וגוברת מצד הממשלה ואף מצד גורמים במערכת הביטחון. יותר ויותר קולות בדרג המדיני והצבאי רואים כיום בחוות החקלאיות כלי אסטרטגי משמעותי במאבק על הקרקע וביצירת שליטה ישראלית בשטח.
בניגוד ליישוב רגיל או עיר, חווה בודדת מסוגלת להחזיק שטחים עצומים באמצעות חקלאות, מרעה ונוכחות קבועה בשטח. גורמים בהתיישבות טוענים כי גם במערכת הביטחון מבינים כיום את ההשפעה האסטרטגית של החוות, בין היתר בכך שהן מונעות השתלטות פלסטינית על אדמות מדינה ויוצרות אחיזה ישראלית רציפה במרחבים פתוחים.
בבנימין פועל כיום מערך רחב של חוות באזורי מערב בנימין, גוש שילה, מזרח בנימין ובין היישובים השונים. במועצה מסבירים כי החוות אינן נקודות מבודדות אלא חוליות שמקשרות בין היישובים הקיימים ויוצרות רצף התיישבותי המחבר את לב הארץ לירושלים ולגוש דן.
גם בממשלה חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי ביחס לפרויקט החוות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבמשך שנים נמנע מלהתייחס באופן ישיר למפעל החוות, מגלה במהלך השנה האחרונה תמיכה הולכת וגוברת במהלך. באחת מישיבות הקבינט בחודשים האחרונים ביקש נתניהו משרת ההתיישבות אורית סטרוק ומהשר בצלאל סמוטריץ' לקדם הקמה של חוות נוספות ביהודה ושומרון, מהלך שנתפס בהתיישבות כאיתות ברור לשינוי בגישה מצד הדרג המדיני.
שרת ההתיישבות אורית סטרוק אמרה השבוע כי "החוות הן הגיים צ'יינג'ר של המערכה לתיקון נזקי אוסלו". ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הציג את הפרויקט במונחים אסטרטגיים: "החוואים שלנו הם הציונים של זמננו, ומבטיחים את קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל. כך נראית ריבונות דה פקטו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו