יותר מ-92% חזרו לבתיהם: שיקום העוטף - תמונת מצב עדכנית

שנתיים וחצי חלפו מאז אותה שבת שחורה של 7 באוקטובר, ודוח מחצית הדרך שמפרסמת מנהלת תקומה מציג תמונת מצב מורכבת של שיקום וצמיחה בעוטף עזה. הצפי לסיום התוכנית כולה נקבע לשנת 2028, והנתונים מצביעים כי תהליכים רבים כבר מצויים בעומק הביצוע. עד כה הושקעו כ-11.6 מיליארד שקלים מתוך תקציב כולל של 17.5 מיליארד, כאשר למעלה משני שליש מהתוכניות האסטרטגיות כבר יצאו לדרך.

הנתון הבולט בדוח הוא דווקא אנושי. למרות הטראומה הקשה, למעלה מ־92% מתושבי החבל שבו לבתיהם. אליהם הצטרפו יותר מ־3,000 תושבים חדשים, כך שאוכלוסיית העוטף עומדת כיום על כ־65 אלף תושבים - יותר מערב המתקפה. במנהלת אומרים: "זהו צעד משמעותי לעבר יעד העל של המנהלת: הכפלת אוכלוסיית החבל בתוך עשור".

השיבה לבתים דרשה השקעה של כ־4.6 מיליארד שקלים, שנועדה לספק פתרונות דיור זמניים וקבועים. לפי הדוח, שישה מתוך עשרת היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר, בהם נירים, רעים ונחל עוז, כבר השלימו את העבודות החיוניות לחזרה. ביישובים אלו הוסרה המניעה השיקומית והקהילות חוזרות לתפקד בשטחן.

בארבעת היישובים הנותרים, ובראשם בארי, כפר עזה וניר עוז, עבודות השיקום נמצאות בשלבים מתקדמים. על פי הדוח, הן צפויות להסתיים במלואן עד שנת 2027.

במקביל, הושקעו כ-827 מיליון שקלים בשדרוג מערכי ההגנה, חיזוק כיתות הכוננות והטמעת טכנולוגיות מתקדמות, כחלק מהמאמץ לבסס תחושת ביטחון וחוסן קהילתי. גם תחומי החינוך והבריאות קיבלו דחיפה משמעותית, עם השקעות של כמיליארד שקלים בשיקום מוסדות חינוך והקמת מרכזים רפואיים בשדרות ובמועצה האזורית אשכול.

לא רק שיקום כלכלי

הפן הכלכלי מהווה מרכיב מרכזי בתהליך, החל משיקום אזור התעשייה "ספירים" שצפוי לייצר אלפי מקומות עבודה, דרך מענקים למאות משקים חקלאיים שנפגעו, ועד להקמת גוף החדשנות "אגרונגב". לפי הדוח, האתגר המרכזי בשנים הקרובות יהיה מעבר משלב השיקום הפיזי וההנדסי לשלב של צמיחה יציבה ומתמשכת.

במנהלת מסבירים: "המטרה היא לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא להפוך את חבל תקומה לאזור האטרקטיבי והמשגשג ביותר בישראל, תוך חיזוק הכלכלה, התיירות והביטחון האישי של כל תושב ותושבת".

השר זאב אלקין, האחראי על שיקום הדרום והצפון, אמר: "בתוך פרק זמן קצר יחסית הצליחה מנהלת תקומה להוביל תהליך שיקום רחב היקף ולהגיע להישגים משמעותיים. החזרת מעל 92 אחוז מהתושבים, לצד קליטת חדשים, היא עדות לחוסן האזור. השקעה של למעלה מ־11 מיליארד שקלים הניחה תשתית מוצקה לצמיחה ארוכת טווח".

עוד הוסיף כי כבר כיום ניכרות תוצאות בשטח, ובהן שיקום יישובים, חיזוק השירותים הציבוריים והתחלה של חזרה לפעילות כלכלית. "זהו גם מסר לאויבינו: כל פגיעה תחזיר אותנו גדולים יותר וחזקים יותר. זו תשובתנו הציונית", אמר.

ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, אמר: "המשימה אינה מסתכמת בשיקום מהיר, אלא בהובלת שינוי עומק לעתיד משגשג. בשנתיים האחרונות הנחנו יסודות משמעותיים, חיזקנו את השירותים הציבוריים והשקענו בקהילה. במקביל, אנו פועלים לבנות עוגנים לצמיחה ארוכת טווח באמצעות פיתוח ההון האנושי, קידום יזמות והקמת תשתיות מתקדמות".

עוד ציין כי התפיסה המובילה היא Build Back Better - לבנות מחדש בצורה טובה וחכמה יותר. לדבריו, לצד ההישגים, המנהלת ממשיכה להתמודד עם האתגרים מתוך מחויבות עמוקה לתושבים ואחריות לעתיד האזור.

תנועת ״עתיד לעוטף״ מסרה בתגובה: “דוח מקצועי ושקוף, שאכן חושף את הבעיה המרכזית בשיקום העוטף - יש תקציבים, אך הביצוע והתוצאות בשטח אינן מספקות”

מנהלת תקומה פרסמה הבוקר דו"ח ביצוע של השנים 2023-2025. על פי הנתונים בדו"ח - רק 46% מהתקציב בוצע, תחושת הביטחון בקרב תושבי החבל עומדת על 28% בלבד, ותחושת האמון במוסדות המדינה עומדת על 40% בלבד.

אלו אינם נתונים טכניים, אלא תמונת מצב עמוקה של הפער בין תוכניות ממשלתיות לבין חיי היום־יום של התושבים.

סוגיה החסרה בדוח היא קבוצת התושבים שאינם יכולים לשוב לביתם - פיזית, ביטחונית, נפשית או קהילתית - ועדיין אינם מקבלים מענה מלא, יציב וברור. שיקום אמיתי אינו נמדד רק במספרים תקציביים, אלא ביכולת של כל תושב לדעת מה עתידו, היכן הוא חי, מתי יוכל לחזור, ומה המדינה

מתחייבת לעשות עבורו.

לצד ההתקדמות החשובה בתחומים מסוימים, הדוח כמעט ואינו נותן מענה לשאלות היסוד של השלב הבא: מה קורה ביום שאחרי מנהלת תקומה? כיצד מבטיחים רציפות תקציבית וביצועית גם לאחר סיום פעילותה? כיצד מחזקים את האזור כמקשה אזורית אחת ולא כאוסף יישובים המטופלים בנפרד? ומהו המענה לתושבים שעדיין אינם יכולים לחזור לחבל, ואינם מקבלים פתרון מספק למציאות שבה הם חיים כבר תקופה ממושכת?

תנועת עתיד לעוטף קוראת למנהלת תקומה לפרסם טבלת פערים וחריגים ברורה, שתציג בכל תחום את היעדים שנקבעו, הביצוע בפועל, הפער המרכזי, החסם המשמעותי, הפעולה המתקנת, הגורם האחראי ולוח הזמנים הצפוי, ולפרסם נספח משלים של מימוש תקציבי לפי רשות, שיכלול לכל רשות את היקף התקציב שאושר, חויב ונוצל בפועל, לצד סטטוס ביצוע, חסמים מרכזיים ולוחות זמנים להשלמה.

הדוח מוכיח פעם נוספת כי הבעיה המרכזית של שיקום העוטף אינה רק תקציבית, אלא בעיקר ביצועית - תוצאות אשר מורגשות בשטח ותחושת ביטחון בקרב התושבים עדיין אינם קיימים ברמה מספקת.

אהד כהן, מנכ״ל תנועת עתיד לעוטף:

“מנהלת תקומה פרסמה דוח רציני, מקצועי ושקוף - ועל כך מגיע לה קרדיט. אבל דווקא השקיפות הזו מחדדת את גודל הבעיה: בעוטף חסרות תוצאות בשטח. כאשר רק 28% מהתושבים חשים ביטחון ורק 40% מביעים אמון במדינה, אי אפשר לדבר על שיקום מוצלח רק דרך טבלאות תקציביות. שיקום העוטף לא יכול להסתיים בדוחות ביצוע ובתוכניות עבודה. הוא חייב להימדד בשאלה פשוטה: האם התושבים מרגישים בטוחים, מאמינים במדינה, ורואים שינוי ממשי בחיים שלהם. כרגע, התשובה עדיין לא מספקת.

השלב הבא חייב לכלול תוכנית ברורה ליום שאחרי מנהלת תקומה, עיגון ארוך טווח של השיקום, תפיסה אזורית רחבה ומתן מענה מלא גם לתושבים שעדיין לא יכולים לחזור הביתה. בלי זה, השיקום יישאר חלקי.”