החיים בצל טרור הפרוטקשן: "כמו תחת שלטון זר"

שבוע אחד - זה הזמן שהקציבה לממשלה ההתארגנות האזרחית "עד כאן", המובילה מאבק נגד הפרוטקשן בגליל ומסרבת להעביר דמי חסות לארגוני פשיעה.

שבוע אחד כדי למצוא דרך לפצות בתי עסק, הנאלצים לשלם לעבריינים מאות אלפי שקלים מאחר שחברות הביטוח מפנות להם עורף. שבוע אחד לפני שיעלו שלב במאבק ואולי אפילו ישקלו לקחת את החוק לידיים. ביום שלישי יפוג תוקף האולטימטום.

"רק לפני שבועיים שרפו במשמר הירדן רכב פרטי של בעלי חברת ההסעות סגל, אחרי רצף של התנכלויות ושריפת אוטובוסים. הם כמעט הציתו את כל הבית", זועם יריב בן עמי, מייסד "עד כאן" ובעל חברה לפיתוח חקלאי בראש פינה.

"כשזה מגיע הביתה, למשפחה ולילדים, אז נחצו כל הקווים האדומים. מי שלא מבין שתשלום דמי חסות לעבריינים הוא טרור ועלול להיגרר לאסון כבד - ימצא שכמו ב־7 באוקטובר - יפקירו שוב פעם את האזרחים". 

להתייצב מול הפשע

על החרפת המאבק הכריז בן עמי במהלך כנס של "עד כאן", שהתקיים בשבוע שעבר במטרה לגייס עוד בעלי עסקים מהגליל, שיסכימו להתייצב בעוז מול משפחות הפשע, רובן מהכפרים הערביים. בכנס עלה כי בחודשיים האחרונים בלבד אירעו 53 אירועי סחיטה ואיומים שהופנו כלפי חקלאים, בעלי מפעלים וחברות.

מה הפתרון המהיר ביותר מבחינתכם?
בן עמי: "הדבר הראשון הוא הסכמה של מס רכוש לפצות את בעלי העסקים, בדיוק מה שאמורות לעשות חברות הביטוח, ואז אף אחד מהמאוימים לא ימהר לשלם. ככה המדינה תגן על העסקים. ברגע ששברנו את המשוואה, חנקנו את הארגונים. נשרף האוטובוס? לא נעים, אבל מחר נוכל לקנות חדש מבלי להיכנע לסחטנות. ממשלת ישראל ובעיקר האוצר צריכים להכיל את האירוע".

הפניית האצבע המאשימה של בן עמי גרמה השבוע לחילופי האשמות קשים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בתחילה טען סמוטריץ' כי זו מלחמה של המשרד לביטחון לאומי, שלו הוא מעביר מיליארדים מדי חודש, שנועדו גם למאבק בפרוטקשן.

לדבריו, כדי שהמדינה תבטח את העסקים בגליל, צריך לשנות את חוק מס רכוש. "אי אפשר לבוא כל הזמן בטענות רק לאוצר", אמר.

מנגד, טוען השר בן גביר כי לאחר שנים של הזנחה הוא זה שהקים בצפון ובדרום מחלקים ייעודיים למלחמה בגביית דמי חסות.

לטענתו, כבר לפני שלוש שנים פנה לסמוטריץ' בבקשה שיסייע במקום שבו חברות הביטוח נכשלו, אולם שר האוצר סירב.

"עד שהם יפתרו את המחלוקת ביניהם, משמעותה של כניעה לארגוני הפשע היא ברורה. אנחנו נמצא את עצמנו מול קרטלים כמו במקסיקו", אומרת נחרצות אפרת יבניאלי־ניסנבוים, החברה ב"עד כאן" ובעלת עסק לייבוא כלים חקלאיים. "אני לא מוכנה לשלם לעבריינים. אם אצטרך, אסגור את העסק".

משלמים וקונים שקט

הפרוטקשן בגליל, למרבה הצער, הוא תופנה הנמשכת כבר כמה עשורים. בשבוע שעבר הונח בקבוק עם דלק על שער בית ספר ברמת כורזים במטרה להעביר את המסר "אם לא תשלמו, המקום יוצת".

לפני חודשיים מימשו העבריינים את האיומים ושרפו גן ילדים במושב אליפלט. מקרים אלו הם קצה הקרחון של מסכת הטרור שעוברים בעלי העסקים. מרביתם מעדיפים לשלם כדי לקנות שקט, ובהם חברות ציבוריות הממומנות מהכספים של אזרחי ישראל.

בן עמי נתקל לראשונה בתופעה המכעיסה בשנת 2007. הוא אגרונום ובעלים של חברת "הדסים" המתמחה באספקת ירקות לשימורים ולמוצרים קפואים. את איסוף התוצרת הוא עושה בעזרת ציוד ייחודי ומתקדם, שיובא מארה"ב בהשקעה של מיליון דולר.

"חודש אחרי שהציוד נחת בארץ, הם פירקו רכיבים והשביתו את המכונות, והציעו לי לרכוש אותם בחזרה", משחזר בן עמי. "סירבתי. אני לא מוכן לשלם למחבלים. הגשתי תלונה במשטרה ואחרי שבוע חברת הביטוח הודיעה שהיא מבטלת לי את הפוליסות בגלל הסיכון. העבריינים חזרו אחרי חודש ושרפו את כל הציוד והמשאיות, וזרקו לתוך העסק רימונים".

ההתנגדות הנחרצת של בן עמי התגלתה כיעילה וקנתה לו שקט של כמעט 15 שנים.

"החל מ־2022 הם ניסו שוב לסחוט אותנו. העבריינים ירו לחצר של העסק ושרפו רכב שירות. אחרי זה הציתו עוד רכב. ביולי 2023 הם שרפו קומביין אפונה ששווה ארבעה מיליון שקלים. למרות שלא יצרו איתי קשר, ידעתי במי מדובר. לכל אזור בגליל יש את הראיס שלו. אם לא שמתם לב, אנחנו חיים כאן תחת שלטון זר. זה טרור ואיום אסטרטגי על כל המדינה".

יבניאלי־ניסנבוים נתקלה לראשונה בתופעה לפני שנה, זמן קצר לאחר שאביה נפטר. היא הבעלים של חברת "אחים ניסנבוים" שייסד אביה ב־1981, המייבאת ציוד חקלאי ונגררים לרכב, ומחזיקה גם חנות לציוד טכני.

"פתחתי את דלת מחסן החלפים וראיתי בקבוק עם דלק תלוי על הידית", היא מספרת. "הבנתי במה מדובר ונשימתי נעתקה. התלבטתי מה לעשות והחלטתי שאני לא נכנעת לסחיטה. הם חשבו שבחורה זה טרף קל. אבא שלי לא נכנע להם, עשה שמירות לבדו, וזו הצוואה שלו".

פנית למשטרה?
"הגשתי תלונה והגיעו לכאן גששים וניידות. הבעיה היא שהצטבר המון מידע מודיעיני אבל לא היו מספיק ראיות להגשת כתבי אישום. הסחטנים האלה יודעים לטשטש את העקבות".

"עד כאן" היא התארגנות אזרחית א־פוליטית שנוסדה לפני כשלוש שנים על ידי בן עמי, ומונה בינתיים מאות בעלי עסקים מהצפון.

"אחרי ששרפו את הקומביין, התייעצתי עם ישראל חסון, שהיה סגן ראש השב"כ, וישבנו ביחד עם כמה חקלאים אמיצים. הבנו שאם לא נתניע תהליך אזרחי, המצב ילך ויידרדר.

"קבענו שלושה עקרונות: לא משלמים לפרוטקשן, נחשפים לתקשורת בפנים גלויות, ומקפידים על ערבות הדדית שלפיה אם מישהו נפגע - עוזרים לו בשמירות ובהתארגנות. המטרה שלנו היא לצרף ל'עד כאן' כמה שיותר מתנגדים לסחיטה, וככה לייבש את ארגוני הפשיעה. אלה לא עבריינים רגילים. מדובר בטרוריסטים שחמושים בכמות אמל"ח של חטיבה. יש להם טילים, כלי נשק, רימונים ורחפנים.

"מלחמת חורמה"

תגובת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני מכיר היטב את האתגר ועוסק בו שנים רבות. אני מחזק את החקלאים ודלתי תמיד פתוחה בפניהם. כפי שפורסם השבוע בדוח חמור של המבקר, הפרוטקשן, הטרור החקלאי ואובדן המשילות הם איום קיומי שחומרתו אינה פחותה מהאיום האיראני.

"מתחילת הקדנציה הנוכחית, הכרזתי מלחמת חורמה על ההון השחור במטרה לחנוק כלכלית את ארגוני הפשיעה. בנוסף, הובלתי במשרד האוצר מהלך חסר תקדים: תקציב המשטרה הוכפל ואישרנו תקנים לתוספת של 5,000 שוטרים חדשים. למרות המשאבים האדירים הללו, מערכת אכיפת החוק על כל שלוחותיה - המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט - נכשלת כישלון מחפיר במיגור הפשיעה. המשטרה קיבלה את כל הכלים ועל רקע ההשקעה הזו חוסר האונים שלה הוא בלתי נסבל.

"עם זאת, אני מתנגד לממן את הפיצויים מכספי אזרחי ישראל. לא ייתכן שהם ישלמו פעמיים: פעם אחת למערכות אכיפה שלא מספקות את הסחורה, ופעם שנייה במימון הנזקים שנגרמו כתוצאה מאותו מחדל".

תגובת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "הנתונים מדברים בעד עצמם: מאז כניסת השר לתפקיד, נרשם זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום בגין דמי חסות. מ־36 כתבי אישום בשנת 2022 לכ־150 כיום. בנוסף, הוקמו לראשונה יחידות משטרתיות ייעודיות לטיפול בפרוטקשן בצפון ובדרום, והן פועלות סביב השעון במאבק נחוש נגד עברייני דמי חסות - מהלך שלא נעשה בעבר.

"במקרים רבים קיימים פערים בין עבודת המשטרה לבין החלטות הפרקליטות ובתי המשפט - המוביל להקלה בעונשים וגורם לדלת מסתובבת".