דרמה בעולם התורה והפוליטיקה החרדית: מנהיג הציבור הליטאי, מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש, הכריע בימים האחרונים על הקפאה מוחלטת של הדיונים והמגעים בנוגע לחוק הגיוס. ההחלטה, שמשמעותה עצירת הניסיונות להגיע למתווה מוסכם מול הממשלה בעת הזו, מלווה בצעד כלכלי דרמטי: המשך פעילותה של "קרן עולם התורה" לשנה שלישית ברציפות.
החלטת הרב הירש מגיעה על רקע המבוי הסתום בסוגיית חוק הפטור מגיוס והקיצוצים הרוחביים בתקציבי הישיבות בעקבות פסיקות בג"ץ. במקום להמתין לפתרון תקציבי מהמדינה, הורה ראש הישיבה להגביר את מאמצי גיוס הכספים העצמאיים כדי להבטיח את הישרדותם הכלכלית של המוסדות.
היעד הבא: ארגנטינה
כחלק מיישום ההחלטה, ייצא כבר בעוד שבוע וחצי מסע גיוס כספים יוקרתי לדרום אמריקה בראשות גדולי הדור. המסע, שנועד לכסות את הבור התקציבי העמוק שנוצר בישיבות (המוערך במאות מיליוני שקלים), יתמקד הפעם ביעד חדש: הקהילה היהודית בארגנטינה.
אל הרב הירש יתלוו גדולי הרבנים, בהם הגאון רבי אברהם סאלים, הגאון רבי יעקב הלל והגאון רבי שמעון גלאי. בקהילות המקומיות בדרום אמריקה כבר החלו בהכנות נמרצות לקראת הגעת המשלחת, שנחשבת ל"גלגל הצלה" עבור עשרות אלפי אברכים ותלמידי ישיבות בארץ שקצבאותיהם הופסקו.
"הסתגלותם אמנותם"
מאז החל משבר הגיוס ובוטלו התקציבים עבור תלמידים החייבים בדיחוי שירות, עולם התורה החרדי עובר שינוי מבני. "קרן עולם התורה" הפכה לצינור החמצן המרכזי של הישיבות, כשהיא מגלגלת כ-120 מיליון שקלים בשנה המגיעים ישירות מכיסיהם של נגידים יהודים מעבר לים.
בעוד ישיבות ותיקות כמו פוניבז' נשענות על נכסים מניבים, רוב המוסדות הליטאיים מצאו עצמם תלויים לחלוטין בפילנתרופיה היהודית. הנגידים המרכזיים, ובראשם שמעון גליק וראובן וולף, הפכו לדמויות המפתח שמאחורי הקלעים, כשהם מעניקים את "תשתית הברזל" הכלכלית שמאפשרת להנהגה הרוחנית להקפיא את המו"מ המדיני מבלי לחשוש מקריסה מוסדית מיידית.
ההחלטה הנוכחית של הרב הירש מבהירה כי בציבור החרדי לא מתכוונים להתפשר על עקרונות הגיוס תחת לחץ כלכלי, ובוחרים במקום זאת להעמיק את ההיפרדות מהתקציב הממשלתי לטובת הסתמכות על "הגבירים" בחו"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו