בעקבות תחקיר "היום": המשטרה פתחה בחקירה, הנוכל שינה את שמו

בעקבות תחקיר "היום" על החשד למנגנון הונאה שיטתי בקרן הסיוע למשרתי המילואים, המשטרה פתחה באחרונה בחקירה כלל-ארצית לבדיקת הממצאים שעלו. במקביל, חיילים שהשתמשו בשירות הנחשד כהונאה פנו לקרן הסיוע בבקשה להשיב את הכספים, מחשש שהיו מעורבים בפעולות שעשויות להוות עבירות פליליות.

אחד הגורמים המרכזיים שנחשפו בתחקיר, שעל פי החשד הונה את הקרן, שינה את שמו ברשתות החברתיות כדי להמשיך לפעול. "רון מילואים", שעליו דווח בהרחבה, פועל כעת בשם "דוד מילואים". גם הלוגו הוחלף, אך שיטת הפעולה, על פי החשד, נותרה זהה.

עדויות נוספות שהגיעו למערכת מלמדות כי "דוד מילואים" נקט צעד נוסף בניסיון לטשטש עקבות. לפי העדויות, הוא ביקש מחיילי מילואים המשתמשים בשירותיו להעביר את שכר הטרחה כ"תרומה לפסח", כדי שהכספים לא ייראו חריגים בחשבון הבנק ולא יעוררו חשד מצד הרשויות.

מנגנון שיטתי

כזכור, תחקיר "היום" על קרן הסיוע הצה"לית חשף מנגנון שיטתי שבו נוכלים פונים למשרתי מילואים ברשתות החברתיות, מציגים עסקאות פיקטיביות לכאורה, מגישים בשמם חשבוניות מזויפות לצה"ל וגובים עמלה של עד שליש מהכספים שהם מצליחים להוציא מקרן הסיוע. הבקשות מוגשות בשם המשרתים, ועלולות לסכן גם אותם בעבירות פליליות.

אחת העדויות הבולטות שהתקבלו לאחר פרסום התחקיר היא של ל', קצינה לשעבר במשטרה הצבאית. לדבריה, לא רק שהשתמשה בשירותיו של "רון מילואים", אלא אף הפכה, לטענתה, לסוכנת גיוס לקוחות. "אחד הנגדים שאיתי כתב בקבוצת הפלוגה: 'חבר'ה, אם אתם רוצים להוציא את המענקים שלכם, יש לי מישהו שעושה את זה'", סיפרה.

ל' פנתה אל "רון", שהציע לה עסקה: אם תביא 10 לקוחות, לא תיגבה ממנה עמלה. היא פרסמה פוסט בקבוצת מילואימניקים עם פרטיו, ולדבריה פנו אליה כ-200 איש. בהמשך, טענה, הוצע לה לקבל 100 שקלים על כל לקוח נוסף שתביא.

לדבריה, מה שהפך את השיטה למשכנעת היה המעטפת הלגיטימית שנבנתה סביבה. הפנייה הגיעה מתוך קבוצת הפלוגה, דרך נגד ששירת עמה, ו"רון" הציג עצמו כלוחם מילואים לשעבר הפועל "בצורה חוקית עם עורכי דין". הוא השווה את השירות לשחרור פיקדון או מימוש פיצויים באמצעות עורך דין. "כשראיתי שהוא באמת מוציא לאנשים כספים, ושקודם מקבלים את הכסף ורק אחר כך משלמים לו - זה לא נראה חריג", אמרה.

תחזירו את הכסף

בעקבות הפרסום פנו משרתי מילואים לקרן הסיוע בבקשה להשיב את הכספים שקיבלו, לאחר שהבינו כי הבקשות שהוגשו בשמם התבססו, על פי החשד, על חשבוניות פיקטיביות. גם ל' פנתה לקרן, שם נמסר לה כי הנושא מוכר ומטופל.

במקביל, עדות מתוך קרן הסיוע עצמה מעלה סימני שאלה על מנגנוני הבקרה. ד', חיילת מילואים ששירתה בעבר בקרן, תיארה כיצד נבחנות הבקשות: "הבקשות מגיעות אלינו והחיילים בוחנים אותן. אני כנציגה צריכה לבדוק אם המשרת היה בשירות פעיל בתאריך שבו הופקה הקבלה".

לטענתה, בפועל אין נוהל עבודה סדור. "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, אין סדר פעולות מסודר - זה תחום אפור. אנחנו פועלים לפי שיקול דעת". כאשר קבלה נראית חריגה, הנציגים מנסים לאמת אותה מול בית העסק ולבדוק שהעסק פעל באותו מועד.

כך למשל, אחת הבקשות כללה חשבונית על פנסיון לכלבים. "היא נראתה לי חשודה", סיפרה ד'. "כשהתקשרתי לבית העסק גיליתי שמדובר בכלל במכון פילאטיס, שהיה סגור בתקופה שבה הופקה הקבלה". הבקשה נפסלה.

התגובות

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מפעיל מנגנוני בקרה ואכיפה שוטפים בכל הנוגע למימוש זכאות לקרן הסיוע, ובוחן דיווחים וחריגות ככל שעולים, במטרה לשמור על שימוש תקין בקרן. צה"ל מביע אמון והערכה רבה למשרתי המילואים, הפועלים במסירות ובאחריות. מנגנוני הבקרה נועדו להבטיח כי המשאבים מגיעים ליעדם בהתאם לייעודם".

מהמשטרה נמסר: "איננו מאשרים או מכחישים קיומן של בדיקות ו/או חקירות, ככל שהן קיימות, ואין בכך כדי לאשר את עצם קיומן".