אובדן המשילות: צילום שטחים ביטחוניים ופלישה לשטחי אש, מיליארדי שקלים של הפסדים על תשתיות ותופעת פוליגמיה הולכת וגדלה - דוח מבקר המדינה חושף את עומק הכשל בנגב.
דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מציג תמונה חריפה במיוחד של אובדן משילות מתמשך בנגב, וקובע כי לא רק שהבעיה לא טופלה בשנים האחרונות, היא אלא אף החריפה.
אוכלוסייה בדואית בקרבה יתרה לבסיס חיל האוויר בנבטים - בביקורת הקודמת הועלו כמה תופעות המתרחשות בסביבת בסיס חיל האוויר בנבטים, כגון רעיית צאן בסמוך לבסיס, השלכת צמיגים ואבנים בנתיבי התחבורה המובילים אליו וכן פגיעה בגדר האלקטרונית ההיקפית של הבסיס. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן.
פלישה לשטחי אש, תיעוד בסיסים
אומנם כבר לא מתרחשים אירועי יידוי אבנים לעבר מכוניות צבאיות בכביש 80 או חדירות לבסיס, אולם תופעות אחרות שהועלו בביקורת הקודמת עדיין מתרחשות. בין היתר חלה עלייה של ממש באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגה של ירי לשטחו (באחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מירי כאמור). עוד נמצא כי תושבים בפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו.
תופעה זו באה לידי ביטוי בהגשת כתב אישום ביולי 2025 נגד תושבת הפזורה אשר עמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות שונות, בין היתר במבצע "עם כלביא", כגון איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות של מטוסי קרב. נוסף על כך החלה תופעה חמורה שלא התרחשה בתקופת הביקורת הקודמת ועלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות: חדירת רחפנים לשטח הבסיס.
לפי הדוח, מדובר בכשל מערכתי עמוק הכולל פשיעה גוברת, פגיעה רחבת היקף בתשתיות, כשלי אכיפה מתמשכים, התרחבות הפוליגמיה והיעדר גורם ממשלתי מתכלל שמסוגל להוביל טיפול שורש. המסקנה של מבקר המדינה ברורה - המדינה מזהה את הבעיה, אך אינה פועלת באופן אפקטיבי כדי לפתור אותה.
הדוח מעלה גם סוגיות ביטחוניות מדאיגות. בין היתר מצוינים מקרים של פלישה לשטחי אש, פגיעה בתשתיות רגישות ותיעוד של מתקנים ביטחוניים. בשטח, לפי גורמי ביטחון, נרשמו אירועים שבהם תושבים מהפזורה תיעדו וצילמו אזורים סמוכים לבסיס נבטים.
בהקשר רחב יותר, מדובר בתופעה שממחישה כיצד היעדר שליטה אזרחית במרחב הופך גם לאתגר ביטחוני: כאשר אין אכיפה על בנייה, תנועה ונוכחות באזורים רגישים, נוצר פתח לחשיפה של מתקנים אסטרטגיים ולפגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה.
פגיעה בתשתיות
אחת הזירות המרכזיות שבהן בא לידי ביטוי אובדן המשילות היא הפגיעה הכלכלית הישירה בתשתיות המדינה. כפי שפורסם בעבר ב"היום", לא מדובר רק בגניבות חשמל, אלא בתופעה רחבה הכוללת גם מים, מסים והתחמקות מתשלומים לרשויות.
הדוח מצביע על חיבורים פיראטיים, עקיפת מונים, פגיעה חוזרת בקווי תשתית והיעדר יכולת אכיפה שוטפת. לצד אובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים בתחומי החשמל והמים, מצטברים גם נזקים ישירים ועלויות שיקום תשתיות בהיקפים עצומים, כך שבסך הכול מדובר בהפסדים שמגיעים למיליארדי שקלים לקופה הציבורית לאורך השנים.
במקביל, גם גביית המסים נפגעת באופן משמעותי, כאשר רשויות המדינה מתקשות לפעול ללא ליווי משטרתי ולעיתים כלל אינן נכנסות לאזורים מסוימים.
הדוח מתייחס בהרחבה גם לתופעת הפוליגמיה ומחדד כי מדובר לא רק בתופעה חברתית אלא במנגנון בעל השלכות כלכליות רחבות. השבוע פרסמנו כי יוזמת חקיקה שמוביל ח"כ עודד פורר בנושא מתעכבת כחודשיים. הצעת החוק נועדה לצמצם את התמריצים הכלכליים לפוליגמיה באמצעות שינוי מנגנוני התקצוב של הביטוח הלאומי. החוק נועד לפגוע במצב הקיים שבו משפחות פוליגמיות נהנות לעיתים מתמיכה כלכלית רחבה דרך קצבאות שונות.
ממצאי המבקר משתלבים בכך ומראים כי התופעה ממשיכה להתרחב: מספר הנשים בתאים פוליגמיים גדל בכ-16 אחוזים בשנים האחרונות, בעוד שהאכיפה נותרת נמוכה מאוד ושיעור כתבי האישום זניח. בתוך כך, מודגשת התמונה של משפחות מרובות ילדים, שבהן חלק מהנשים הן פלסטיניות מהשטחים הנישאות כנשים שניות ולעיתים שלישיות לגברים בדואים אזרחי ישראל.
מדובר במבנה שמייצר תלות כלכלית, פערי כוח ולעיתים ניצול, ובמקביל מאפשר במקרים מסוימים דיווחים כוזבים וקבלת קצבאות מוגדלות, מה שמעמיק את הפגיעה בקופה הציבורית.
המבקר מדגיש כי אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר תיאום בין הגופים הממשלתיים. עשרות גופים פועלים במקביל, אך ללא גורם אחד שמרכז סמכויות ואחריות. התוצאה היא טיפול נקודתי בלבד, שאינו מצליח לשנות את המציאות בשטח לאורך זמן.
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה מציב מראה ברורה מול מדינת ישראל: בעית המשילות בנגב אינה חדשה, היא מוכרת, מתועדת ובעיקר מוזנחת. הדוח חשוב, אבל לא חסרים דוחות, חסרה החלטה ממשלתית אמיצה ליישם תוכנית רב-מערכתית, הוליסטית וארוכת טווח לטיפול בשורש הבעיה.
נדרש גוף מתכלל אחד, בעל סמכויות אמיתיות בתחומי הקרקע, התכנון, האכיפה והחינוך, שיידע לרכז מאמץ לאומי ולפעול בשטח לא רק לכתוב המלצות. אם המדינה תמשיך להסתפק בדיונים, בכותרות ובדוחות שום דבר לא ישתנה. הנגב לא צריך עוד אבחונים, הוא צריך החלטות ומעשים.
"השורה התחתונה של הדוח חד משמעית: אובדן המשילות בנגב מזמן איננו בעיה מקומית אלא כשל לאומי עמוק, כזה שמתבטא במיליארדי שקלים של הפסדים, בפגיעה בתשתיות, בשחיקה באמון הציבור ובסיכונים ביטחוניים הולכים וגוברים, וכל זאת בזמן שהמדינה ממשיכה לדון, אך מתקשה לפעול כדי לשנות".
תנועת רגבים בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "לאחר שנים של הפקרה מוחלטת, הדרך עוד ארוכה לתיקון. אנחנו רק בתחילתה".
"דו"ח המבקר הוא אישור רשמי למציאות שזעקנו עליה שנים: הפשיעה, הפוליגמיה, הפרוטקשן והבנייה הבלתי חוקית הם לא רק בעיות מקומיות, אלא איום אסטרטגי על הריבונות הישראלית. אנחנו מברכים על עבודת המבקר היסודית, ומדגישים: בשנתיים האחרונות אנו עדים לפעולות חסרות תקדים מצד השרים שיקלי ובן גביר ששיפרו את המצב בנגב מאוד אך דו"ח המבקר מבהיר שהעבודה עוד רבה".
"לצד הצעדים המבורכים וניצני התיקון, הגיעה העת שהשינוי שמתחיל בשטח יקבל גיבוי מלא מהמערכת המשפטית וממשרדי הפנים והיעוץ המשפטי. מרחב הדרום לא צריך עוד ניירת, הוא צריך עמידה נחושה ועקבית של כלל הגורמים, כדי לחזיר את המדינה לנגב".
"לא מחדש דבר"
מנכ״ל ומייסד "השומר החדש", יואל זילברמן : ״דו״ח מבקר המדינה לא מחדש לנו דבר. אנחנו בשומר החדש מתריעים כבר שני עשורים שאין משילות בנגב. היעדר משילות אינה גזירת גורל אלה תוצאה של כשלון מדינתי ארוך שנים. החוק לא נאכף בנגב , התשתיות נרמסות ונשדדות אל מול עינינו, החקלאים ובעלי החוות מופקרים אל מול פורעי חוק הממשיכים להסתובב חופשי והמדינה עומדת אילמת מול חבל ארץ עצום ואסטרטגי שנשדד ונכחד.
"היעדר המשילות בנגב פוגעת בכיס של כולנו. אתם חייבים לדעת שההפקרות בנגב כוללת גניבת מים, חשמל, תשתיות לאומיות ותעשיית סמים והברחות בחמישה מיליארד שקלים", אמר זילברמן בפנייתו לציבור הישראלי. "כל זה בכסף שחור שמתגלגל ומעצים את יוקר המחייה של כולנו. חקלאי משלם יותר על המים כי מים אחרים נגנבים , הצרכן בבית משלם יותר על חשמל כי חשמל נגנב, שינויי המציאות בידיים שלנו״.
משטרת ישראל מברכת על עבודת מבקר המדינה ורואה בביקורת כלי חשוב לחיזוק עבודת המערכת, שיפור מתמיד והעמקת אמון הציבור. המשטרה תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, לבחון כל הערה לגופה ולפעול לתיקון ליקויים ככל שנדרש.
יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.
אשר לסוגיית המשילות בנגב: מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד. חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום.
יובהר כי המשרד לביטחון לאומי פעל בשלוש השנים האחרונות לחיזוק משמעותי של המשילות בנגב. לצד הקמת תחנת המשטרה בשגב שלום, בהנחיית השר לביטחון לאומי הוצף השטח במאות שוטרים בשנים האחרונות, עם גידול של עשרות אחוזים בהיקף המתגייסים למשטרה ומערך הקבע. במחוז דרום לבדו נוספו מאות תקנים של שוטרים וכלי רכב שפועלים בין-היתר בפזורה. בנוסף, הוקצו תוספות שכר ייחודיות לשוטרים המשרתים בתחנות במגזר ובפזורה. כמו כן, הוקם המשמר הלאומי והוקצו לו מאות תקנים ועשרות מיליוני שקלים במטרה להיאבק בפשיעה ובנשק בלתי-חוקי במגזר ובפזורה.
במסגרת מדיניות השר והמפכ"ל, חל שינוי משמעותי לטובה גם באשר לאכיפה נגד הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, כאשר כוחות המשטרה פועלים לסייע באכיפת הבנייה הבלתי חוקית, היקפי האכיפה כמעט הוכפלו בתוך שלוש שנים בלבד. כך, בשנת 2025 בוצעו 5,742 הריסות של מבנים בלתי-חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. חל זינוק של 168% במימוש פסקי דין שיפוטיים בשנים 2022 ועד 2025, וקפיצה בפתיחת תיקים שיפוטיים חדשים בצבירים ב-177% (מ-30 ל-83 תיקים) באותן שנים. החוק נאכף ללא פשרות גם בלב אזורי הבנייה הבלתי-חוקית, עם עלייה של כ-167% בביצוע בשנת 2025 לעומת שנת 2022.
שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבי הארגון פועלים כל העת להגן על אזרחי מדינת ישראל וימשיכו לפעול לילות כימים למען שמירה על שלום הציבור וביטחונו בכל מקום ובכל זמן.
אשר לטיפול בתופעת הפוליגמיה: בסוף שנת 2024 הוקם מחלק ייעודי בימ"ר דרום לטיפול ממוקד בתופעה, ומאז הקמתו נפתחו 137 תיקים, הוגשו 16 כתבי אישום, עשרות תיקים נוספים מצויים בשלבי חקירה ובעיון פרקליטות, ובכלל יחידות מחוז דרום הוגשו בשנת 2025 עשרות כתבי אישום בתחום זה.
מדובר במהלך עומק שהפך את הטיפול בנושא ממענה נקודתי לאכיפה מקצועית, יזומה ועקבית.