מצטייני הנשיא מהחברה הבדואית בקריאה: "תתגייסו, האויב לא מבדיל בינינו"

בזמן שבחברה הבדואית אין חובה להתגייס לשורותיו של צה״ל, יש גם מי שבוחר אחרת: סמ״ר מ׳ וסמל ע׳, גשש ולוחם זכו השנה בכבוד הגדול ביותר - להיות חלק מ-120 מצטייני נשיא מדינת ישראל לכבוד יום העצמאות; את החיילים פגשנו בבית הנשיא בירושלים, רגעים לפני הטקס המרגש.

״אנחנו, הגששים, גדלנו בשטח״, פותח סמ״ר מ׳, גשש בחטיבה הדרומית. ״אנחנו יודעים מי עבר איפה, ומה הוא עשה. אנחנו מזהים עקבות, מאתרים אם מדובר בבעלי חיים או בבני אדם ומזהים מטענים ומנהרות כדי להגן על הגדר״. מ׳, שמתגורר בפזורה הבדואית בסמוך לחורה מספר כי לא ידע שהוא רוצה להתגייס לצה״ל, אולם אחרי השבת השחורה בשבעה באוקטובר הבין שמבחינתו אין ברירה אחרת.

"האויב לא מבדיל בינינו"

״התגייסתי במאי 2024, כיוון שאחרי שבעה באוקטובר הבנתי שהאויב לא מבדיל בינינו. גם בני החברה הבדואית נהרגו במהלך המלחמה הזו, ומבחינתי אנחנו חלק מהחברה הישראלית על כל המשתמע מכך. לכן, אני ושישה חברים מהבית החלטנו להתגייס יחד כדי לתרום למדינה, כל אחד למסלול שהתאים לו״. לדבריו של מ׳, ״אנחנו חלק מהמדינה ולתפיסתי אנחנו חייבי גיוס בדיוק כמו השאר. יש לנו רק מדינה אחת וכולנו חייבים להגן עליה - ערבים דרוזים, ערבים בדואים, כולם״.

״אנחנו אחד לצד השני בהכל״, הוא מוסיף. ״אנחנו אוכלים ביחד, ישנים ביחד, עובדים ביחד ובעיקר שותפי גורל לכל מה שקורה כאן. לא משנה בכלל אם זה בדואי, יהודי, מוסלמי, דרוזי, אנחנו אחרים. לפחות ככה אני רואה את הדברים וככה אני מרגיש אותם״.

על פי מ׳, מלבד התרומה ולקיחת החלק בנטל, המסלול הצבאי מאפשר לצעירי החברה להתפתח אישית ומקצועית. ״הרבה צעירים שואלים אותי ׳תגיד, איך הצבא בכלל?׳ ואני עונה להם תמיד ׳זה מקום טוב, תתגייסו׳. אני מרגיש שלפני שהגעתי לשירות שלי לא ידעתי שום דבר״, הוא צוחק. ״פתאום, מלמדים אותך מהי אחריות, לעמוד בזמנים, לדאוג לחברים שלך. זה מפתח אותך והופך אותך לאדם טוב יותר״.

"לא חשבתי שאהיה מצטיין"

את ההצטיינות קיבל מ׳ בהפתעה. ״בחיים לא חשבתי שאהיה מצטיין נשיא. זה כבוד עצום ואני שמח שיצא לי לקבל את הכבוד הזה במהלך השירות שלי. זה מסר לכלל הצעירים בחברה שלנו - תתגייסו, תשפיעו, וגם אתם תצטיינו״.

עם זאת, לא אצל כל בני החברה הגיוס לצה״ל עובר בצורה ״חלקה״. עבור סמל ע׳, שמשמש לוחם בפלגה ב׳ בגדוד 585 והתגייס בגיל 23 וחצי, הגיוס טמן בחובו קשיים ואתגרים שקשורים בעיקר לפן המשפחתי. ״התגייסתי לפני שנתיים בגלל המראות שראיתי בשבעה באוקטובר, כשלפני כן בכלל לא חשבתי על צה״ל. לא האמנתי שדבר כמו מה שקרה באותה שבת יכול לקרות. זה כאב לי וגם אני, כמו ע׳, הבנתי שהאויב לא מבדיל בינינו ושזה לא משנה אם אתה גבר, אישה, ילד, יהודי או מוסלמי״.

״כיום אני נחשב חייל בודד ואני לא בקשר עם המשפחה שלי״, הוא מוסיף. ״עם זאת, לא הפחיד אותי להתגייס בגיל מאוחר ואני גאה בהחלטה הזו. אחד האחים שלי היה באותה היחידה ושירת במשך שלוש שנים, ורציתי לתרום בדיוק כמוהו. חלק מהצעירים בחברה שלנו מתעניינים בצבא ורוצים להגיע אליו, כיוון שהם מרגישים חלק מהמדינה - ואם אתה חלק מהמדינה אתה צריך לתת לה בחזרה״.

גם לתפיסתו של ע׳ השירות הצבאי עשוי לפתוח לצעירי החברה הבדואית בארץ דלתות שלדבריו, לא בהכרח היו נפתחות בפניהם לולא השירות. ״אני מבקש מהצעירים שיגיעו ושיתגייסו. אתם יכולים לעשות שינוי אמיתי בחיים שלכם. תסתכלו מה מצב המגזר הערבי היום; אם לא תצא מהבית, אתה לא תוכל להתחבר למצב, לעם, למדינה. צריך לקחת חלק ולהיות אחראיים למצב. ואם הם לא רוצים להתגייס לצה״ל״, הוא מסייג, ״אז שיגיעו למקום אחר. כיבוי אש, מד״א, משטרה, בתי חולים. יש המון מקומות שאפשר לתת בהם וכל החלקים בחברה צריכים לתת כתף״.

גם ע׳ קיבל את ההצטיינות בהפתעה. ״המג״ד שלי זימן אותי לשיחה. לא ידעתי למה לצפות. כשנכנסתי, הוא חייך ואמר לי שנבחרתי להיות מצטיין נשיא. האמת, הוא הפתיע אותי מאוד. לא ציפיתי לזה בכלל״. כשאני שואל את ע׳ מה המסר שלו עת אנו משוחחים בחצר בית הנשיא, הוא מסכם: ״יש אנשים שממשיכים לתת למדינה, ובימים האלה אנחנו גם זוכרים את החללים ומחזקים את המשפחות השכולות. מכאן אני מאחל בריאות לכל הפצועים, ולמדינת ישראל מאחל שלום אמיתי בין יושביה ובינה לבין שכניה״.