הם הגיעו מכל קצוות תבל – חלקם במבצעים חשאיים תחת מעטפת של סכנה, חלקם מתוך נוחות וביטחון מעבר לים, אך לכולם מכנה משותף אחד: הרגע שבו הלב אמר 'הביתה'. בתוך המציאות המורכבת של מדינת ישראל, סיפורי העלייה הם הדופק הפועם של הציונות. נפגשנו עם 12 עולות ועולים, דור המייסדים לצד צעירים שזה עתה נחתו, כדי לשמוע על המסע האישי שהפך לחלק בלתי נפרד מהפסיפס הישראלי הגדול. אלו הסיפורים שלהם.
תא"ל (מיל') שגב יצחק
ארץ מוצא: מצרים | שנת עלייה: 1956
"עליתי לארץ עם משפחתי בגיל 10 בעקבות האנטישמיות. בארץ נשלחנו למעברה בצפת ובהמשך למעברת 'מזרע' בעכו. את שירותי בצה"ל התחלתי בגולני, ובהמשך התקדמתי בסולם הדרגות וביצעתי מגוון תפקידים. לאחר שחרורי המשכתי לעסוק בתפקידים ציבוריים, וכיום אני מתנדב כיו"ר ועדת מחשוב בארגון 'צוות', ומוביל בזכרון יעקב את הקמת מבנה יד לבנים. אני נשוי להדס ויש לנו ארבעה ילדים ותשעה נכדים".
סימון דניץ
ארץ מוצא: אנגליה | שנת עלייה: 2025 (העולה ה־800 באותה שנה)
"עליתי לישראל עם אשתי דברה ושתי בנותינו מתוך רצון להיות חלק מעם ישראל בתקופה המאתגרת שעוברת עליו. אנחנו גאים מאוד במדינה שלנו, רואים בה נס לעם היהודי ויודעים שהיא מוצגת בעולם בצורה מעוותת, אבל לצד זה יש לנו גם הרבה אוהדים ותומכים ברחבי הגלובוס. היה לנו חשוב לעלות לישראל כשהבנות שלנו עדיין קטנות, וכאן ניתנה להן הזדמנות להיקלט בקלות, ללמוד את השפה ולבנות לעצמן עתיד".
תומס וורבה
ארץ מוצא: אורוגוואי | שנת עלייה: 2020
"באתי מתוך רצון לחיות בארץ ישראל, להיות חלק ולתרום לחברה ולמדינה. אני אוהב את מגוון הנופים שיש במדינה כל כך קטנה, מהדרום לצפון, מעניינים, היסטוריים, משמעותיים וייחודיים. אני הכי אוהב את שמחת החיים הישראלית והרצון לחיות מעבר למורכבות ולתנאים הלא פשוטים, תמיד במחשבה חיובית ובהסתכלות לעתיד. אני מאחל למדינה שתזכה לחגוג בשנים שקטות ובשלום עם עצמנו, עם שכנינו ועם העולם".
ד"ר גלוריה רשיד
ארץ מוצא: איראן | שנת עלייה: 1979
"עליתי לישראל בגיל 15 עם שתי אחיותיי הצעירות, על רקע אירועי המהפכה האסלאמית באיראן. ממש עלינו על הטיסות האחרונות של אל על מטהרן. אבי נותר מאחור, ואמי שבה בהמשך לסייע בחילוצו משם. השארנו מאחור בית מבוסס לטובת התחלה חדשה בארץ שהיתה לא מוכרת. כיום אני נשואה, אם לשני ילדים ומתגוררת ברעננה. אני חברת הנהלה בכירה ומנהלת את מערך המעבדות במרכז הרפואי מאיר".
ד"ר נדיה אליס
ארץ מוצא: איטליה | שנת עלייה: 2008
"הגעתי לביקור בארץ, התאהבתי בה והחלטתי לעלות לישראל. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בשום מקום אחר. איטליה כמובן בלב שלי תמיד, אבל ישראל זה הבית. כאן אני מרגישה שייכת, וזאת הרגשה ששווה הכל. כיום אני שפית ויזמית בתחום האוכל האיטלקי הטבעוני ומרצה לרטוריקה ולניתוח שיח באוניברסיטת תל אביב".
לילי מנדלאוי שור
ארץ מוצא: עיראק | שנת עלייה: 1971
"כבת למיעוט היהודי הנרדף בבגדד זו זכות גדולה לחיות במדינת ישראל, בקומה זקופה, בחופש ובחירות. כשהייתי בת 14 משפחתי נעלה את הבית על כל תכולתו וברחה בגלל החיים שהפכו קשים ליהודים. בעזרת הכורדים חצינו את הגבול לאיראן ומטהרן עלינו לארץ. העלייה היתה הגשמה של משאלת הלב של כל בני המשפחה. הייתי גאה לשרת בצבא ההגנה של המדינה העצמאית שלנו. יש לי שתי בנות ושלושה נכדים. כיום אני מנהלת קשרי החוץ והאירועים במרכז מורשת יהדות בבל ומדריכת מבקרים במוזיאון".
קארן טל
ארץ מוצא: מרוקו | שנת עלייה: 1968
"עם העלייה לישראל השתכנו בשכונת עיר גנים בירושלים שאז היתה שכונת מצוקה. למרות הקשיים הוריי ראו בעלייה לישראל הזדמנות לבנות בית כזכות. המוטו שלהם היה: 'תשכילו ותהיו בני אדם, תשרתו בצה"ל ותיתנו צדקה'. כיום אני אשת חינוך, מנכ"לית רשת 'עמל' שחרטה על דגלה את ערכי מגילת העצמאות, כמו גם מצוינות בתחומי המדעים והטכנולוגיה. החינוך הוא הכוח שבונה את החברה ואת ביטחונה. אנחנו נוכל לצאת מהשבר אם נשכיל להשכין שלום בינינו, ובהמשך עם שכנינו".
סבסטיאן פופר
ארץ מוצא: ארגנטינה | שנת עלייה: 2003
"אני נשוי ללאורה ואב לשניים. המוטיבציה לעלות היתה להעניק זהות וחינוך יהודי לילדיי. סיימתי את לימודי המשפטים בארגנטינה והגעתי לישראל כעורך דין. צמחנו כאן ברמה האישית והמקצועית. כשעלינו התמודדנו עם אתגרים, אך למדנו להתגבר. ילדינו גדלים בסביבה ישראלית ויהודית, וזה משמח אותי מאוד. אני מאוד אופטימי לגבי עתיד מדינת ישראל ומקווה לימים טובים לפנינו - שלום, שגשוג ואוכל טוב".
אלקס ריף
ארץ מוצא: אוקראינה | שנת עלייה: 1991
"עליתי לישראל בגיל 5, כנכדה לניצולות שואה, וטרן ושורד גולאגים מיהדות בריה"מ. גדלתי בנתניה, הייתי קצינה בצה"ל ולמדתי באוניברסיטה בירושלים. כיום אני פעילה חברתית, מנכ"לית 'לובי המיליון' המגן על זכויות דוברי הרוסית, משוררת ומחברת הספר 'יותר יהודי ממך'. אמא של גור, עוז ואליאנה ובת הזוג של דניאל. אני מאמינה שבמצוינות ובעבודה קשה נצליח לשקם את מדינת ישראל ולבנות מחר טוב יותר עבור הילדים שלנו".
שירה שאטו
ארץ מוצא: אתיופיה | שנת עלייה: 1985
"אני בתם של ברצ'קו מנגסטו וטואבה פרדו, בת זקונים, אחות ל־13 אחיות ואחים. עליתי דרך סודאן בגיל 3 יחד עם אמי. בישראל התחלנו לבנות חיים של שורש ותקווה. אני אמא של איתמר, הלל, אסף ונבו, נשואה לשלומי ומתגוררת בירושלים. במקצועי אני סמנכ"לית מנהל והון אנושי במשרד העבודה. גדלתי בתרבות שבה ערך הקהילתיות הוא ערך מוביל. אני מאמינה שגם התקופה המאתגרת שאנו חווים היא חלק מתהליך של התגברות וצמיחה כאומה, והטוב עוד לפנינו".
ד"ר משה מוסק
ארץ מוצא: בולגריה | שנת עלייה: 1948
"עליתי לישראל עם קום המדינה ישר לירושלים, שבה אני מתגורר עד היום. עליתי ארצה כי המשטר הקומוניסטי רדף ופגע כלכלית ביהודים. המשפחה שלי והקהילה בכללותה היו ציוניות. במקצועי אני סופר, ארכיונאי והיסטוריון לתולדות היישוב וליהדות בולגריה. אני נשוי ואב לבן ולשתי בנות וסב לשמונה נכדות ונכדים. אני מקווה שנצא מהמשברים המדיניים והחברתיים של היום למציאות חדשה, שבה ישרור שלום בקרבנו ועם שכנינו".
מייקל דה־לוקה
ארץ מוצא: ארה"ב | שנת עלייה: 2023
"ביקרתי בישראל לפני 20 שנה במסגרת 'תגלית', ושבוע לפני 7 באוקטובר הגעתי במטרה לבקר שוב. בעקבות המלחמה נשארתי להתנדב, ובהמשך פתחתי תיק עלייה בסיוע ארגון 'נפש בנפש' ובשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. החוסן הייחודי של החברה הישראלית חיזק את החלטתי להישאר בארץ, כי מי עוד יכול לומר שהוא היה במקלט בגלל טיל בליסטי, ואחרי זה הזמין פיצה? עבורי העלייה היא סגירת מעגל ותחושת שייכות עמוקה: אני חוזר הביתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
