הם דור העתיד שלנו, או לפחות ארבעה מייצגים שלו. ערב יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל ארבעה צעירונים מרחבי הארץ והעם, הוזמנו למערכת "היום" כדי לדבר, איך לא, על המצב. עבורי, שחי את עולם המבוגרים ומסקר את מקבלי ההחלטות, המפגש עם יהודה לייב אשכנזי, נעמה אביטן, דניאל פרץ ולילה פרו, היה מיוחד וגם מרגש. נכון, מידת ההתמצאות שלהם בחדשות מטבע הדברים אינה מלאה. אבל זה בדיוק מה שעשה את השיחה לכיפית ואופטימית.
כי למרות 40 ימי מלחמה שבדיוק הסתיימה, ואחרי שנתיים וחצי קשות שמלוות אותם מתחילת ילדותם, אהבת החיים, העם והארץ של הארבעה היו דבק שנותן תקווה. מה גם שבהרבה מאוד תחומים, ובעיקר בשאיפה לאחדות ולהפסקת המריבות הפנימיות, העמדות שלהם היו ממש זהות.
אז קבלו אותם: נעמה אביטן בת ה-11 מרעננה, כבר בכיתה ה', בוגרת מאוד לגילה ובלי ספק חכמה. נעמה שכלה לפני כשנתיים את אחיה הבכור יאיר, שהיה לוחם בחטיבת הצנחנים. גם כאשר דיברנו על המלחמה, היא בחרה שלא לשתף בכך אותי ואת שותפיה לשיחה. כמובן שכיבדנו את בחירתה.
לימינה ישבה לַילה פרו, בת 12, מדליית אל כרמל. שמחת החיים של לילה, החינוך המתוק שלה והאהבה לעיר שלה, היו כובשים.
באגף הבנים קיבלנו את דניאל יובל בן 11 מתל אביב. דניאל שחקן כדורגל ושוער מצטיין, חניך בתנועת הצופים, וכבר חולם להיות חייל קרבי. הלימודים, איך נגיד, לא הכי מעניינים אותו - מה שבהחלט הזכיר לי את עצמי בגילו. לצידו ישב יהודה לייב אשכנזי, בן 9 מבית שמש, שדווקא התגעגע לחיידר וללימודים. דניאל לומד לנגן בכינור, אוהב חיות, ובלי ספק ניחן בהרבה אינטליגנציה וכושר ביטוי. מבין הארבעה הוא היחיד שכבר התנסה בהופעות תקשורתיות.
על הנייר, כל אחד מהארבעה ייצג מגזר או קבוצה בציבור. בפועל, כרגיל, התגלה פער בין הסטיגמות לבין המציאות, וזה מה שהפך את השיחה למרתקת. למשל, כשדניאל "החילוני מתל אביב" היה היחיד לזהות את תמונתו של הרב עובדיה יוסף. החלק המפתיע ביותר היה ההסתייגות של כל הצעירים מהבינה המלאכותית.
אחרי שלמדנו בדרך הכואבת ביותר עד כמה "דור הטיקטוק" עשוי מהחומרים הכי משובחים שיש, השיחה עם ארבעת הצעירים הישראליים נותנת תקווה שה-AI לא ישתלט על העולם. אז הנה עיקרי הדברים שעליהם דיברנו. ואתם מוזמנים לצפות כמובן בשיחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו