מעמד הזיכרון המרכזי לציבור החרדי, לזכרם של חללי מערכות ישראל, התקיים הערב (שני) באולם "טדי" בבנייני האומה בירושלים. העצרת, שנערכה תחת הכותרת "נפשם קשורה בנפשו", מציינת את שנתה השמינית ורשמה שיא חדש של השתתפות עם אלפי חיילים, רבנים, בני משפחות שכולות ובחורי ישיבות שהתאחדו לערב של התייחדות, תורה ותפילה.
עוד בטרם פתיחת האירוע המרכזי, התקיים במתחם "יום תורה" מיוחד עבור מאות חיילים חרדים. הלוחמים הקדישו את יום הלימוד לזכרם של חללי צה"ל, בהשתתפות הרבנים, הרב הראשי לשעבר, הרב דוד לאו, והרב מיכאל לסרי שנשאו דברי חיזוק לחיילים.
באירוע השתתפו משפחות שכולות, הרב הראשי לשעבר, הרב שלמה עמאר, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל שי טייב, מנכ"ל איגוד שומר ישראל ועמותת "נצח יהודה", יוסי לוי, יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, תת אלוף אבינועם אמונה, ראש החטיבה לגיוס ומסלולים תורניים במשרד הביטחון, אודי דרור, חברי כנסת, חיילים, תלמידי ישיבות ההסדר החרדיות, רבני עמותת נצח יהודה ובכירים נוספים.
אחד הרגעים המרגשים בערב נרשם כאשר עלה לבמה הילד הראל ארלנגר, בנו של רס"ר נחמיה ארלנגר ז"ל, בוגר המסלולים החרדיים בצה"ל, בקול חנוק מדמעות אמר הילד את תפילת ה"קדיש", כשהקהל העצום עונה אחריו "אמן".
את הנר המרכזי הדליק הרב אביהוד בן יהודה, אביו של הלוחם אביתר בן יהודה ז"ל. אביתר שירת בשירותו הסדיר בגדוד "נצח יהודה" ונפל בעת מילוי תפקידו בפעילות מבצעית בשירות מילואים. המעמד סימל את גבורתם של הלוחמים ששילבו בין אורח חיים תורני למסירות נפש למען הגנת העם והארץ.
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, שי טייב, אמר "אנו מתכנסים היום, ביום הזה בירושלים עיר הקודש ובארץ ישראל שאוירה מחכים, כדי להרכין את ראשנו אך נזקוף את קומתנו ולהתייחד עם זכרם של אלה שבחרו לשלב בין עולמות, בין רוח לחומר, בין בית המדרש ושדה הקרב. גם כאשר החושך גובר, האור האלוקי מפזר את ערפל הספק והפחד. הוא מציב בפני כולנו אמת אחת: גם ברגעי קושי, יש אור פנימי שמאיר את הדרך. יש לנו תכלית, גורל ויעוד - יש לנו אמונה".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת 'נצח יהודה', שהגיע מפעילות מבצעית אמר בנאומו על המהפכה שעברה עצרת הזיכרון החרדית: "לפני שמונה שנים קיימנו את טקס הזיכרון הראשון מול מאה משתתפים בלבד. היום אנחנו עומדים מול אלפים, כשהביקוש מצד הציבור החרדי כה גדול עד שהמקום צר מלהכיל את כולם. זוהי הוכחה לשינוי עמוק, הציבור החרדי מבקש לקחת חלק בזיכרון ובגבורה בדרכו שלו. הלוחמים שלנו, שחלקם השלימו השנה 365 ימי מילואים ואחרים נמצאים כעת ברצועת עזה דורון לבנון הם חוד החנית שמוכיח כי ניתן לשרת שירות קרבי ומשמעותי מבלי לוותר על ערכי התורה".
אודי דרור, ראש החטיבה לגיוס ומסלולים תורניים במשרד הביטחון אמר: "הלוחמים החרדים עומדים בשורה אחת עם חבריהם מכל חלקי החברה הישראלית - בחזית, בעורף, ובכל מקום שבו נדרשת מסירות. כל אחד מביא את עולמו, את האמונה שלו ואת הכוחות שלו, ויחד נבנית עוצמה משותפת שלא ניתן להתעלם ממנה. אנו באגף הביטחוני חברתי פועלים להמשיך לחזק את מה שמחבר בינינו, לשמור על האחדות, להרחיב את השורות , ולהיות ראויים לאלו שאינם - יהי זכרם ברוך".
לרבי עקיבא היו 24 אלף תלמידים, אליהם הצטרפו 25,648 תלמידים. תלמידים בתורה ותלמידים בגבורה.
בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו בעיצומה של מלחמה קיומית, מלחמה הכרחית וצודקת מאין כמותה שהתחילה בטבח הנורא בשמחת תורה ונמשכת מאז. למלחמה הישגים רבים אך לצערנו גם מחירים כבדים. עוד ועוד נופלים מצטרפים אל בתי העלמין, עוד ועוד משפחות מצטרפות אל מעגל השכול.
בשנתיים וחצי האחרונות חברי ואני עוברים מדיון קבינט להלוויה, ומדיון ביטחוני אל ניחום משפחה אבלה. בשליחותכם משפחות יקרות אנו מקבלים החלטות גורליות, האחריות כבדה, והמחירים רבים וקורעים את הלב.
"אך יחד עם הכאב, בשנתיים וחצי האחרונות מתגלות בעם ישראל עוצמות מדהימות, עוצמות של מסירות נפש, ואמונה, אחדות וגבורה. עוצמות שבעזרת ה' מביאות גם להישגים גדולים בכלל החזיתות. לפני שנתיים וחצי אויבנו חשבו שיוכלו לנו אך 'לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', עם ישראל ברגעים הקשים ביותר, התאחד ויצא להכות באויביו.
"כשאנו מביטים על פניכם, המשפחות היקרות, אנו רואים את המחיר הנורא של הקוממיות שלנו. הכאב הוא אינסופי, והחלל שהותירו הבנים בבית, בבית המדרש, בקהילה ובשורות הגדוד, הולך מסוף העולם ועד סופו. אך דווקא כאן, בין דמעות הזיכרון, מהדהדות מילותיו של הנביא ירמיהו, המבטיח לנו כי בכי הנדודים והאבל יהפוך לבניין: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי, וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
"לאחר אלפי שנות גלות עם ישראל חוזר לארץ ישראל. קול התורה שוב נשמע בארצנו, זקנים וזקנות יושבים ברחובותיה של ירושלים, וילדים משחקים בהם, ואנחנו מאמינים ומצפים לבניין בית המקדש ולגאולה השלמה. אנחנו מאמינים ובונים, מצפים ופועלים. אנחנו בונים את ארץ ישראל כמקום להשראת השכינה ואין נחמה גדולה מזו.
"אנחנו מבטיחים לכם, משפחות יקרות: זכרם של בניכם לא ימוש מאיתנו. ואסיים במילותיו של הנביא ישעיהו: "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ – כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ. תהא נשמתם של בנינו, שנפלו על קידוש ה', צרורה בצרור החיים לעולמים, ויהי זכרם ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו