ראש העיר החילוני קורא לחרדים: "בואו לגור בעיר שלי"

נוף הגליל, שסבלה שנים מהגירה שלילית ומנטישת צעירים למרכז, מובילה מהלך יוצא־דופן: ראש העיר החילונירונן פלוטפותח את שערי העיר לעשרותקהילות חרדיותסגורות - מתוך חישוב דמוגרפי. המגזר החרדי מהווה כיום כ־17% מאוכלוסיית העיר, והיעד הוא להכפיל את מספרם בתוך כעשור.

"כמה שזה לא טריוויאלי, אני ראש עיר חילוני שקורא לחרדים להגיע לנוף הגליל", אומר פלוט. "אחרי תקופה ארוכה שכמעט לא ראינו מישהו שמגיע מהמרכז, אני רואה עכשיו אנשים מסתובבים עם עגלות. לעיר הזאת יש תקווה".

בלב המהלך ניצבת שכונת הר יונה ג', המאכלסת כיום כ־1,000 משפחות חרדיות צעירות - עם ממוצע של כשישה בני אדם למשפחה. הפסיפס הקהילתי כולל קהילות חסידיות לצד ליטאים וספרדים. תוכנית העשור מדברת על 2,500 דירות למשפחות חרדיות נוספות בשכונה בלבד. השכונה פועלת כמתחם אוטונומי נפרד המאפשר לקהילות לנהל אורח חיים חרדי ללא חיכוך יומיומי עם מרכז העיר החילוני.

לצד זאת, מקדמת העירייה גם 5,000 יחידות דיור לציבור הכללי, ומתכננת לקלוט עובדי מערכת הביטחון בעקבות מעבר מפעלי תעשייה צבאית לצפון. למרות ההפרדה בין האוכלוסיות, אין ספק כי גודלו של הציבור החרדי בעיר ילך ויגבר וישפיע לבסוף על צביון העיר.

"אימפריה של ממש"

בתוך הקהילות המבט מרחיק לכת. אליעזר בק, נציג קהילה חסידית גדולה בעיר, מתאר קבוצה הצומחת בקצב מסחרר. כשנשאל היכן הוא רואה את קהילתו בעוד כמה שנים, הוא משיב בביטחון: "אימפריה של ממש - עשרות בתי כנסת, חיידרים, ישיבות, כוללים".

ההתחרדות אינה מוגבלת לשכונות החדשות. מנדי רייך, מנהל מוסד חינוכי שהיה אמון על הבאת קהילות שמרניות לעיר, פועל להכניס חרדים דווקא ללב השכונות הוותיקות והמעורבות. המניע שלו הוא לאומי־דמוגרפי. "אנחנו רוצים להציל את העיר מהמגזר הערבי". כשנשאל כיצד תיראה נוף הגליל בעוד כעשור, הוא משיב: "זה לא עניין של רצון - יהיה רוב יהודי".

ראש העיר מסביר כיצד מנע חיכוכים בין הקהילות. "כששכנעתי את אחד האדמו"רים להביא את הקהילה שלו, שאלו אותי 'אתה לא פוחד?' אמרתי להם: כל עוד לא תריבו ביניכם - אני רוצה שתבואו".