החליפו את חליפת הספורטאים במדים ונפלו בקרב

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נפלו גם חיילים וחיילות שהיו לוחמים - לא רק בשדה הקרב, אלא גם על המגרש, בעולם הספורט על ענפיו השונים.

אלה היו צעירים שכספורטאים מצטיינים כל דלת היתה פתוחה בפניהם: הם יכלו להמשיך להתאמן, להתחרות ולהישאר בעורף, אך בחרו להגיע לחזית. הם החליפו את בגדי הספורט במדים ואת תחרויות הספורט בקרבות של ממש. משפחות נופלים מחרבות ברזל בחרו להנציח אותם במסגרת פרויקט "התמונה אחרונה" של "ישראל היום" ע"ש חלל צה"ל סמל עמית רגב, ובשיתוף ארגון "משפחה אחת".

המיזם מעניק מקום לרגעים האחרונים המשמעותיים של הנופלים במלחמת חרבות ברזל. במרכז הפרויקט עמוד האינסטגרם "התמונה האחרונה", שם מתפרסמים התמונות והסרטונים. זו יכולה להיות התמונה האחרונה לפני הכניסה מעזה, ביציאה מלבנון או בחופשה משפחתית. המיזם יגיע לשיאו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויימשך לאחר מכן. אלו הם סיפוריהם של שניים מהנופלים המשתתפים בפרויקט.

סגן יונתן (ג'וני) גוטין ז"ל, נפל ב-7 באוקטובר

סגן יונתן (ג'וני) גוטין ז"ל (20) היה קצין קשר ביחידה הרב־ממדית שנפל ב־7 באוקטובר. מגיל 4 התאמן בג'ודו, היה סגן אלוף הארץ לנוער וחבר בנבחרת הקדטים של ישראל.

הוא היה יכול לשרת כספורטאי מצטיין, אבל בחר לעשות שירות משמעותי ולכן פרש מהנבחרת - אבל לא עזב את המועדון שלו. לצד תמונה מ־7 באוקטובר - סלפי ששלח להם ביום שבו נפל - משפחתו בחרה תמונה שלו עם מדי הג'ודו שצולמה במועדון הג'ודו סאקורה מודיעין חודש לפני נפילתו.

אמו אלה מספרת: "האהבה שלו לגו'דו החלה כשרשמנו אותו לחוג בגיל 4. הוא היה ילד היפראקטיבי שהתאהב בספורט ובמשמעת. בחטיבת הביניים הגענו למודיעין. הוא טס לתחרויות בחו"ל והחל לזכות בתארים, הוא היה מאוד גאה, בשנת 2017 כשהיה בן 14 היה אלוף הארץ בג'ודו".

יונתן נפצע, היה לו שבר בחוליה בגב התחתון, אלא שהוא השתקם, חזר למזרן הג'ודו והיה חלק מנבחרת ישראל הצעירה. למרות שהיה יכול לקבל מעמד של ספורטאי מצטיין, הוא התגייס: "היינו בהלם מהעובדה שהוא שם את הקריירה בצד, וגם את החלום להגיע לאולימפיאדה יום אחד. לאחר שהוא התגייס הוא יצא לקורס קצינים שבמהלכו העלה פרופיל, וכך הגיע ליחידת הקומנדו".     

התמונה האחרונה של ג'וני צולמה בבוקר 7 באוקטובר סביב השעה 12:00. הוא הגיע לקיבוץ בארי יחד עם חבריו ביחידה הרב־ממדית (יחידת רפאים) ושם לחמו. יונתן, שהיה קצין קשר גדודי, נפל בקרב בסביבות השעה 17.00. לפני כניסה לקיבוץ בארי אמר למפקדו: "אני איתך על מלא אחי!" - וזו גם שם העמותה להנצחתו.

באותו קרב הוא וחבריו ליחידה נלחמו מול מאות מחבלי נוחבה עד שנפל. הוריו, אלה ואלכסיי, הקימו בית לחיילים בודדים, בית שתכנן בהיותו תלמיד מצטיין במגמת אדריכלות בתיכון, ולאחר מותו קיבל חיים.

סמל תומר ליבוביץ ז"ל (19), נפל ב-7 באוקטובר

סמל תומר ליבוביץ ז"ל, לוחם שריון, נפל ב־7 באוקטובר בקרב גבורה בנחל עוז. הוא וצוותו (צוות פרץ) הצילו חיים רבים. תומר היה תלמיד מצטיין וגם שחקן כדורעף מקצועני. הוא בחר לוותר על מסלול ספורטאי כדי לשרת כלוחם בשריון ביחידה מסווגת.

את התמונה האחרונה על מדים שמשפחתו של תומר בחרה הוא שלח מהבסיס בנחל עוז ביום חמישי, יומיים לפני השבת השחורה, ובה הוא נראה לאחר טיפול בטנק.

"שלושה שבועות לפני הגיוס תומר הודיע לנו שהוא החליט שהוא מתגייס לקרבי", מספר אביו, שי. "הוא היה ממש חדור מטרה. הוא היה שחקן כדורעף מקצועני ששיחק בליגת העל, ועשה זאת מגיל צעיר. למעשה, הוא היה השחקן הכי צעיר שהצטרף לליגת העל. היו צריכים אישור מיוחד כדי שיצרפו אותו. הוא חי, נשם, אכל וישן כדורעף בכל צורה אפשרית, ובכל הזדמנות שהיתה לו הוא רק שיחק. חבריו מספרים שגם במוצב בנחל עוז בכל רגע שהיה לו הוא היה משחק עם הכדור ומקפיץ אותו מול הקיר. כשהוא היה מגיע מהצבא, בכל שנייה שהיתה לו הלך למגרש השכונתי בהדר יוסף ושיחק עם חבר'ה מהשכונה. אחרי מותו הוריו החליטו לקרוא למקום "המגרש של תומר". "יש שם ציור קיר ענק שחבריו של תומר ציירו ואנחנו מקיימים שם טורנירים לזכרו", אומר שי.

13 תעודות הצטיינות

תומר, בנם של קרן ושי, אח לנועם וליאור, גדל בתל אביב, היה בחור מבריק עם לב ענק: "הוא סיים את הלימודים עם 13 תעודות הצטיינות, כולל הצטיינות חברתית", משתף שי.

"הוא עשה 10 יחידות מחשבים, ובמקביל 5 יחידות בספורט. הוא לא ויתר לא על הספורט ולא על הלימודים והצטיין בכל הדברים במקביל".

הוא מאוד אהב את החבר'ה ובעלי חיים. הוא אימץ שני כלבים בשביל 'קרדיט בקארמה', והם נותרו עבורנו כצוואה חיה. אנחנו איבדנו ילד. העולם הפסיד הרבה יותר".