מועצת מקרקעי ישראל אישרה היום שורת החלטות דרמטיות הנוגעות להסדרת תביעות בעלות על קרקעות בנגב, במסגרת רפורמה חדשה שמובילים שר הבינוי והשיכון חיים כץ והשר עמיחי שיקלי. ההחלטות ייכנסו לתוקף לאחר חתימת השרים הרלוונטיים, ובהם גם שר האוצר.
במרכז המהלך עומד פיילוט חדש להסדרת תביעות בעלות בחמישה יישובים בדואיים בנגב: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה; שבהם קיימת חפיפה משמעותית בין שטחי תכנון לבין קרקעות הנתונות במחלוקת. לפי הנתונים, מדובר בכ-46 אלף דונם מתוך מאות אלפי דונמים שבגינם הוגשו תביעות בעלות לאורך השנים.
המדינה מציעה לתובעי הבעלות לבחור בין שני מסלולים: פיצוי כספי או המרת הקרקע לייעודים של מגורים, מסחר ותעשייה. במסגרת הפיילוט יוצע מנגנון תמריצים מוגבל בזמן, הכולל פיצויים מוגדלים למי שיגיע להסכמות בתוך חצי שנה, ולאחר מכן הפחתה הדרגתית בזכאות.
הרפורמה, המכונה גם "רפורמת הקווים הכחולים", נועדה לאפשר לראשונה יישוב אוכלוסייה גם על קרקעות הנתונות בתביעות בעלות, בכפוף להסכמות עם התובעים, ובכך לתת מענה לאלפי משפחות המתגוררות כיום בפזורה מחוץ ליישובים מוסדרים.
תביעות הבעלות, שמקורן בהליכי הסדר מקרקעין בשנות ה-70, יצרו לאורך השנים חסמים משמעותיים בפיתוח יישובי החברה הבדואית. במקרים רבים, למעלה מ-70% משטחי היישובים אינם ניתנים לפיתוח בשל המחלוקות, דבר שפוגע בהקמת תשתיות, דיור ותעסוקה.
בנגב מתגוררים כיום כ-330 אלף אזרחים בדואים, מתוכם כ-90 אלף חיים מחוץ ליישובים מוסדרים. המדינה מבקשת באמצעות המהלך לכנס את האוכלוסייה ליישובי קבע ולשפר את איכות החיים והתשתיות.
שר הבינוי והשיכון חיים כץ בירך על ההחלטה ואמר: "לאחר עבודת מטה מקיפה, אישרנו מתווה משופר שיאפשר התקדמות משמעותית בהסדרת ההתיישבות ובתנופת הבנייה בנגב. המטרה היא לייצר ודאות ולחזק את המשילות והפיתוח באזור".
גם השר עמיחי שיקלי הדגיש כי מדובר במהלך עומק: "במשך שנים המדינה לא הצליחה למצוא פתרון לתביעות הבעלות. הרפורמה הזו נוגעת בלב הבעיה ותאפשר לראשונה פיתוח אמיתי של היישובים". ברשות מקרקעי ישראל הגדירו את המהלך "חלון הזדמנויות היסטורי", שיכול להפוך תביעות בעלות ותיקות לפתרונות דיור ותעסוקה בפועל.
לצד התמיכה, נשמעת גם ביקורת. במועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב תקפו את התוכנית וטענו כי מדובר ב”מהלך נישול” עם סיכויי יישום נמוכים, בשל היעדר שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה. לדבריהם, הפתרון צריך להתמקד בצמצום פערי הקרקעות וההשקעה בין החברה הבדואית ליהודית.
גם גורמים מקצועיים הזהירו כי ללא הרחבת סמכויות האכיפה והתכנון של הרשות להסדרת ההתיישבות, קיים חשש שהמהלך לא יספיק כדי להתמודד עם קצב גידול האוכלוסייה והאתגרים בשטח.
בשלב הבא צפויה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לפרסם "קול קורא" לתובעי בעלות להצטרף להסדר. הצלחת הפיילוט תקבע האם המודל יורחב ליישובים נוספים ברחבי הנגב. אם אכן ייושם, מדובר במהלך שעשוי לשנות באופן מהותי את מפת ההתיישבות בדרום, אך הצלחתו תלויה במידה רבה בהיענות התושבים וביכולת המדינה ליישם את ההסדר בפועל.
חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון*:" אני מברך את השר שיקלי וצוותו וכן את יובל תורג'מן מנכ"ל רשות הבדואים, לצד זאת זה מעט מדי ומאוחר מדי שכן שאם לא תהיה לגוף המסדיר קרי לרשות הבדואים סמכויות רחבות על הקצאת קרקע,אכיפה תומכת הסדרה, רשות רישוי וכלי תכנון ייעודיים משלה נמשיך לראות הסדרה חלקית שגידול האוכלוסייה גובר עליה ואובדן המשילות בנגב ימשך."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו