ניצולת השואה, אשת הציבור, השגרירה וחברת הכנסת לשעבר קולט אביטל (86), נחבלה לפני יומיים (שבת) במהלך הפגנה ברחבת תיאטרון הבימה שעסקה בקריאה להפסקת המלחמה הארוכה עם איראן.
למרבה המזל, שוחררה היום אביטל מבית החולים למרות שקיבלה מכה בראשה, כשבבדיקות עלה כי הפגיעה שספגה אינה מחייבת אשפוז והשגחה. אנו שוחחנו איתה עם יציאתה מבית החולים כדי לברר מה קרה שם, והאם היא מבינה מדוע נפגעה והוכתה.
בשיחה, היא הביעה דאגה עמוקה מהכיוון הכללי שבו צועדת החברה בישראל וקראה לראש הממשלה להתעשת בכל הקשור לרמת האלימות הממוסדת במדינה.
"אתמול הלכתי להפגנה בהבימה. יצאתי אליה בלי שלט ובלי איזו סיסמה מפלגת, אלא רק להיות ולהקשיב. הגעתי בשעה שש ורבע אחרי שהאירוע כבר התחיל. בשלב הזה המשטרה עמדה בשורה ובצורה מופתית שמרה על הסדר וזה גרם לי להתפעל מאוד ממה שהיא עושה. אולם בהמשך, משום מה, המשטרה נכנסה אל הכיכר והחלה להדוף את המפגינים.
"אני לא יודעת למה השוטרים החלו בכך אבל ייתכן שהיו במקום יותר מ-600 איש - דבר שנגד את ההנחיות. אולי התקבלה הוראה בנוגע לכך. אני בכל אופן לא יודעת מדוע המשטרה נכנסה אתמול לפעולה במהלך האירוע", היא מספרת.
למרות הבנתה כי למשטרה יש אחריות על הסדר, מספרת אביטל כי פיזור ההפגנה והעצרת היה אלים בצורה לא מתקבלת על הדעת, וכי היא נפגעה בגבה תוך כדי האירוע. זאת, למרות שלאף רגע היא לא היוותה איום ולא התנהלה בצורה מאיימת או מסכנת את השוטרים.
"השוטרים החלו לפנות את ההפגנה ואני הסתכלתי מה קורה. היה שלב שהחלטתי לצלם את פיזור ההפגנה ואז חטפתי מהגב מכה קשה מאוד ונפלתי ארצה כשאני מקבלת מכה בראשי. מיד היו אנשים סביבי שהקימו אותי ואחד מהם ליווה אותי אל הבית שלי. האיש הזה אמר ששוטר הוא שנתן לי את המכה.
"אני בעצמי לא ראיתי מי נתן לי את המכה הזו וגם לא הייתה שום סיבה לכך. בכל מקרה אני כבר אדם מבוגר שיודע לדאוג לעצמו, לכן עכשיו אחרי הבדיקות לי אני לא דואגת. אני כן מצרה ועצובה על האלימות המשטרתית שראיתי. זו אלימות ממוסדת שלא מקובל שתופעל על ידי גורם רשמי כנגד אזרחי המדינה. המפגינים אתמול לא היו האויב. הם באו למחות בשקט ולא ברור לי איך פתאום התחילה אלימות כזו.
"ייתכן שזו הייתה פקודה מלמעלה או סיבה אחרת אבל מה שראיתי מדאיג מאוד. נכון, גם בעבר היו אירועים אלימים, אפילו מאוד, אבל אלו היו מקרים פרטיים ולא אלימות ממוסדת של זרוע שלטונית. אני זוכרת את ההפגנות הקשות נגד השילומים בשנת 1952, אז אדם גם זרק רימון לכנסת. אני זוכר פעולות אלימות במערכות בחירות, את ההפגנה של שלום עכשיו שבה נרצח אמיל גרינצווייג ואפילו את הרצח הנורא של רבין. אלא שבכל המקרים האלו זו הייתה אלימות של פרטים.
"היה מישהו שכפרט היה מאוד לא בסדר. הפעם מה שמדאיג אותי זה שלא הייתה כאן אלימות של פרט כזה או אחר אלא אלימות של זרוע שלטונית זו אלימות ממוסדת וזה מה שהדאיג אותי ומאוד מדאיג אותי".
בדבריה פונה קולט אביטל גם אל ראש הממשלה ואומרת לו כי "ראש הממשלה צריך לשאול את עצמו על איזו חברה הוא רוצה לשלוט ולהנהיג. האם ראש הממשלה רוצה כאן חברה הרוסה ומפורקת? זו הכוונה? לדעתי מה שקרה אתמול מחייב קריאת השכמה לראש הממשלה ולראשי מערכת השלטון. יש לאנשים האלו אחריות והם צריכים לפעול. אני בכלל לא מדברת ברמה הפוליטית אלא ברמה הלאומית. לצערי רצח רבין היווה קו פרשת מים בחברה הישראלית ומאז אנו מדרדרים וההנהגה צריכה להתעורר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו