שינן את ההגדה בשואה - והדפיס אותה ללוחמי ההגנה בארץ
בזמן שהסתתר עם משפחתו בפולין, שיחזר שמריהו לנדאו מזיכרונו את ההגדה • לאחר שבנו אלימלך עלה לארץ - הוא התגייס ל"הגנה" וחילק עותקים ממנה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
שמריהו ושרה לנדאו וילדיהם אלימלך, יהודה ותמר התגוררו בתקופת מלחמת העולם השנייה בעיר בוריסלב שבפולין. שמריהו שימש דמות מרכזית בקהילה היהודית המקומית והיה יצואן עצים בעל מנסרה גדולה ושדות נפט. שרה ניהלה חנות גדולה לבדים.
בשנת 1939 השתלטו הסובייטים על האזור, ולאחר פלישת הנאצים לשטחי ברית המועצות עבדו שמריהו ובנו אלימלך בעבודות שנחשבו חיוניות וכך שרדו את האקציות.
לאחר האקציה של פברואר 1943 הבינו ההורים כי עליהם לפעול כדי להינצל, שכן באופן זה בסופו של דבר יירצחו כלל היהודים באזור.
שרה החליטה לשלוח את סלקה הורוביץ, אשר עבדה בחנות הבדים שבבעלותה, לחפש משפחות פולניות שהיו לקוחותיה. באחת הפעמים הגיעה סלקה לביתה של אנה קושיוטקו, אשר נמצא בפרברי העיר והוקף, בזמנו, בחומה גבוהה. סלקה ביקשה מאנה להסתיר את בני משפחת לנדאו לתקופה קצרה, שארכה בפועל כשנה וחצי ובמהלכה הסתתרו בני המשפחה בחדר שחלונותיו אטומים.
לעיתים, כאשר הגיעו מבקרים לאזור, ירדו בני המשפחה אל החלל שנוצר בין רצפת העץ לאדמה ושהו שם בחשכה, במחנק וללא מזון עד שהסכנה היתה חולפת.
בני המשפחה המסתירה טיפלו במסירות בבני משפחת לנדאו. כך, לדוגמה, הכשירה המשפחה המסתירה את התנור הביתי לקראת חג הפסח, באופן שאפשר לבני המשפחה לאפות מצות כשרות שנטחנו מגרעיני חיטה במטחנת קפה.
מעשה נוסף שסימל עבור בני המשפחה את רוח החג היה קשור דווקא להגדה לפסח, אשר שמריהו הכתיב מהזיכרון לאלימלך, שכתב ואייר אותה. כך הצליחו בני המשפחה שהסתתרו מפני הנאצים לציין את חג החירות – אותה חירות אשר לה ייחלו כל כך.
הם שרדו את התקופה, ולאחר המלחמה עלה אלימלך לבדו ארצה. בארץ הוא התגייס לארגון "ההגנה" ונלחם במלחמת העצמאות באחת מהיחידות הדתיות. אז, לקראת חג החירות, הדפיס אלימלך בבית דפוס עותקים מההגדה עבור הלוחמים בשטח. אחד מהעותקים נשמר ונתרם ל"יד ושם", שם הוא נמצא עד היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו