חלון ההזדמנות הגיע: זה הזמן להביא את הדור הבא של יהדות העולם הביתה

מלחמות משנות גבולות, אבל לפעמים הן גם משנות תודעה. שאגת ארי לא מטלטלת רק את המזרח התיכון – היא מטלטלת גם את יהדות העולם. יותר ויותר יהודים בתפוצות שואלים את עצמם מחדש שאלה ישנה: איפה הבית? דווקא ברגע הזה, ייתכן שנפתח חלון הזדמנויות נדיר עבור מדינת ישראל – השאלה היא האם נדע לנצל אותו. הציונות נולדה מתוך ההבנה הפשוטה שלעם היהודי מגיע בית לאומי שבו הוא אחראי לגורלו.

המציאות של השנים האחרונות, ובמיוחד החודשים האחרונים, מזכירה עד כמה תחושת הביטחון והיציבות אינה מובנת מאליה. יותר ויותר יהודים בעולם מרגישים שלעתים הם נדרשים להסביר, להצדיק או להגן על זהותם בדרכים שלא נדרשו בעבר. גם בחברות פתוחות וליברליות מתברר שלפעמים להיות יהודי פירושו לשאת מטען ציבורי היסטורי מורכב.

דווקא ברגעים כאלה מתחדדת חשיבותה של ישראל. לא כתגובה לפחד בלבד, אלא כמרכז חי, דינמי ובטוח של החיים היהודיים. ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו יהודים אינם מיעוט המבקש הגנה, אלא רובשבונה חברה, כלכלה, תרבות ומדינה.

יש גם ממד ערכי עמוק יותר. ישראל וארצות הברית חולקות יסודות משותפים של דמוקרטיה, חירות אישית ואחריות אזרחית. שתיהחברות הללו מבוססות על ההבנה שלא ניתן לבנות עתיד רק על בסיס אינטרס אישי; יש צורך גם בתחושת אחריות קולקטיבית. בישראל הערך הזה מקבל ביטוי מיוחד דרך רעיון יהודי עתיק – ערבות הדדית.

התחושה שכולנו אחראים זה לזה אינה סיסמה, אלא מציאות יומיומית: במילואים, בקהילות, במערכות החינוך ובחיים האזרחיים. דווקא החיבור הזה בין חירות אישית לבין אחריות משותפת יוצר חברה ייחודית, שמצליחה שוב ושוב להתמודד עם אתגרים גדולים.

אבל יש כאן גם משהו נוסף שמדבר במיוחד אל הדור הצעיר. יותר ויותר צעירים בעולם מחפשים משמעות – תחושה שהם לא רק בונים קריירה, אלא גם משפיעים על המציאות סביבם. בישראל התחושה הזו מוחשית מאוד. להיות חלק מהחברה הישראלית פירושו להיות חלק מקהילה חיה, לקחת אחריות ולהרגיש שהמעשים שלך חשובים.

יש מי שמבקר את ישראל בתקופות של מלחמה או משבר. אבל לבוא בטענות לישראל ברגעים כאלה זה קצת כמו לכעוס על רופא השיניים בזמן טיפול. נכון, הטיפול עלול להיות לא נעים לרגע, אבל מטרתו היא לטפל בבעיה לפני שהיא מתפוצצת וגורמת לנזק גדול בהרבה.

העולם כולו מסתכל היום בהשתאות. מדינה קטנה של כעשרה מיליון תושבים ניצבת בחזית ומנהלת מאבק מורכב לצד מעצמה עולמית כמו ארצות הברית – לא כנספח, אלא כשותפה. יחד הן מגנות על ערכים של חירות, דמוקרטיה ואחריות לעתיד משותף. במובנים רבים, המאבק הזה כבר משפיע על מהלך ההיסטוריה.

דווקא עכשיו, כשהעולם נראה פחות יציב וכששאלות של זהות ושייכות עולות מחדש במקומות רבים, ישראל מזכירה לנו משהו סודי: הבית הלאומי של העם היהודי אינו רק רעיון היסטורי – הוא צורך חי ונושם.

אבל כאן גם טמונה הזדמנות אסטרטגית שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לפספס. ברגע שבו יותר ויותר יהודים בעולם בוחנים מחדש את הקשר שלהם לישראל ואת האפשרות לבנות כאן את עתידם, על המדינה לעבור ממדיניות פסיבית למדיניות יוזמת.

זהו רגע שממשלות אינן מקבלות לעיתים קרובות בהיסטוריה: הזדמנות למשוך לישראל דור חדש של יזמים, אנשי הייטק, מדענים, אנשי חינוך ומובילי קהילה מהעולם היהודי.

כאן נדרשת הנהגה. על ממשלת ישראל, יחד עם הנהגת הסוכנות היהודית והגופים הלאומיים העוסקים בעלייה וקליטה, להתייחס לעלייה לא רק כמשימה ציונית – אלא כיעד אסטרטגי לאומי.

המשמעות היא פעולה מיידית: קמפיינים יזומים בקהילות היהודיות בעולם, מסלולי עלייה וקליטה מהירים, הפחתה דרמטית של חסמים בירוקרטיים, והשקעה משמעותית בשילוב עולים בדיור, בתעסוקה והשתלבות בקהילה תוך גיוס גורמים פרטיים.

ההיסטוריה של ישראל מוכיחה דבר אחד בבירור: העליות הגדולות היו תמיד מנועי הצמיחה הגדולים ביותר של המדינה – כלכלית, חברתית ואינטלקטואלית. אם מקבלי ההחלטות בירושלים במוסדות הלאומיים יבינו את גודל השעה ויפעלו בהתאם, ישראל יכולה להפוך את הרגע הזה למהלך היסטורי שיחזק את החברה, הכלכלה והקשר עם יהדות העולם לדורות קדימה. השאלה איננה רק האם יהודי העולם צריכים את ישראל.השאלה האמיתית היא האם ישראל מוכנה אליהם.

ולכן בעיניי, דווקא עכשיו, ישראל היא המקום ליהודים. לא מתוך פחד, אלא מתוך בחירה. בחירה להיות חלק מחברה יהודית חיה, דמוקרטית, שמאמינה בערבות הדדית שמוכנה לקחת אחריות – על עצמה, על עתידה ועל מקומה בעולם. ובעיקר, בחירה להיות כאן ביום שאחרי, כשהאפשרויות באמת יתחילו להיפתח.

פרויקט "המיליון ה־11": להעלות מיליון יהודים למדינת ישראל

בערב ראש השנה תשפ"ו "ישראל היום" השיק את "המיליון ה־11" - קריאה ציונית רחבת היקף שמבקשת להפוך חזון למציאות: עליית מיליון יהודים למדינת ישראל בעשור הקרוב.

במוקד הקריאה עומדת יוזמה לאומית נועזת, כזו שלא מסתפקת באמירה ערכית, אלא מציבה יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה. עלייה המונית אינה רק פתרון אישי ליהודים החיים כיום תחת איום גובר של אנטישמיות בקהילות כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, צרפת ורוסיה - היא גם הזדמנות היסטורית לעיצוב עתידו של העם היהודי כולו ולבניית חוסן לדורות לחברה הישראלית, לביטחונה ולכלכלתה.

מטרתנו כפולה: לעורר את הציבור בישראל להבנת גודל השעה, ולקרוא לממשלה להתגייס לבניית תוכנית לאומית - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתשתיות - שתהפוך את החלום למציאות.

"המיליון ה־11" לא יסתפק בסיסמאות. לאורך שנת תשפ"ו נפעל להציף את הדיון הציבורי והפוליטי סביב הפרויקט: בכתבות עומק, במסעות מצולמים, בפרויקטים מיוחדים ובתוכניות עבודה שיוצעו כדי להפוך את החזון לתוכנית לאומית מגובשת.

זו העת להרים את הדגל. המיליון ה־11 הוא יותר מיעד מספרי - הוא הכרעה היסטורית.

אילון גלעד הוא מנכ״ל Belong: עידוד עלייה וסיוע לעולים בהשתלבות בקהילה בישראל