"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יישארו ללא שכר? העובדים שצפויים להיפגע ממתווה החל"ת

המתווה בענף ההסעדה מבדיל בין עובדי המגזר הציבורי וזה הפרטי • "רבים מהעובדים נשארים ללא שכר כלל או שכר חלקי. המשמעות היא שיהיה להם קשה לשרוד את התקופה הקרובה"

,עודכן
0השמעה
מסעדות סגורות בתקופת הקורונה. צילום: אורן בן חקון

ענף ההסעדה אשר כולל כ-10,000 עובדים, מלין על תנאי החלת של ענף ההסעדה, אשר שונים מהתנאים של המגזר הציבורי. הענף מבוסס עלעובדים מהמגזר הפרטיאשר עובדים גם בחדרי אוכל של המגזר הציבורי, כדוגמת מפעלים ביטחוניים.

עובדי המגזר הציבורי זכאים ל-100% משכרם במסגרת מתווה החל"ת גם על הימים שלא עבדו בהם, לעומת מאות אלפים מעובדי המגזר הפרטי. האחרונים לא יקבלו שכר על הימים שלא עבדו בעקבות המצב הביטחוני, ושכרם צפוי להיגרע ב-25% כיוון שלא שלא עמדו בתנאי הרצף של 10 ימי חל"ת.

קניון עמוס בקונים (ארכיון),צילום: עמי שומן

רן כצמן מנכ"ל חברת ההסעדה עידית אמר להיום כי "היה מצופה מהממשלה, שמונה 38 שרים שמקבלים שכר ושסידרו לעצמם תוספות ל-120 חברי כנסת, לדאוג לעובדים במדינת ישראל. עדיין לא הודיעו מתי העובדים יקבלו את מתווה הפיצויים שלהם".

כצמן הוסיף: "האירוע בהסעדה הוא שהעובדים שלנו משרתים בין היתר את התעשיה הביטחונית, בתי החולים, בתי דיור מוגן ועוד. מי שקובע אם הם יעבדו או לא יעבדו זו המדינה. לעובדים שלנו לא ברור כעת, ימים לפני חג הפסח, האם תיכנס להם משכורת בתחילת אפריל, שזה הדבר הכי קריטי. אנחנו כבר ארבעה שבועות בתוך המבצע הזה.

רן כצמן,צילום: מורג ביטן

"בנוסף, עובדים שלנו שעובדים במתקנים ביטחוניים ושלושה או ארבעה ימים לא הלכו לעבודה היות והמתקנים לא עבדו, לא יקבלו את הפיצוי המלא כי הם זקוקים ל-10 ימים של היעדרות ברצף. הם יקבלו שכר רק על ימים שהם עבדו והם לא יהיו זכאים להשלמה. אני יכול להגיד שאחרי האירוע של מבצע עם כלביא הרוב הפעם הגיעו לעבודה".

כצמן הוסיף ואמר כי היו עובדים שהעדיפו שלא להגיע לעבודה. "הם העדיפו לא לעבוד באופן רצוף ולקבל דמי אבטלה. זה יכול לגרום למצב שירימו לי טלפון ממתקן ביטחוני והעובדים יגידו שהם מעדיפים להיות בבית. כאמור, המלחמה התחילה ב-28 לפברואר. המחדל הגדול הוא שעד עכשיו לא עדכנו את הציבור ואמרו מתי יקבלו את הפיצויים. אנשים לא יכולים לחיות בחוסר ודאות כזה".

לדברי גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "מתווה החל"ת שאושר מייצר אפליה קשה בין עובדים ופוגע דווקא בעובדי המגזר הפרטי, בהם אלפי עובדי ענף ההסעדה המוסדית. מדובר בעובדים מסורים שעובדים קשה עבור שכרם, שנקראו להגיע לעבודתם בתקופה מורכבת ובמציאות ביטחונית לא פשוטה, הגיעו כפי שנתבקשו והסתכנו רק כדי להמשיך ולהתפרנס בכבוד.

מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין,צילום: אביגיל פיפרינו-באר

"בזמן שעובדי המגזר הציבורי יקבלו שכר מלא על ימי ההיעדרות, רבים מהעובדים בענף ההסעדה נשארים ללא שכר כלל או שכר חלקי, ללא מענה אמיתי מהמתווה. המשמעות היא שיהיה להם קשה לשרוד את התקופה הקרובה".

במשרד האוצר מציינים כי אם המהלך יאושר בכנסת בהתאם ללו"ז שצופה משרד האוצר, יוכל הביטוח הלאומי להעביר את דמי האבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת ב-12.4.26.

ממשרד האוצר נמסר: "מתווה עובדי המגזר הציבורי דומה מאוד בממוצע למה שמתרחש במגזר הפרטי, שם רוב מוחלט של העובדים ממשיכים לקבל שכר מלא ולעבוד מרחוק. בפעם הקודמת רק 3% מהעובדים יצאו לחל"ת. עובדי המגזר הציבורי אינם מופלים לטובה, ולהפך, שכרם מקוצץ במשך שנתיים כדי לממן את עלויות המלחמה, זאת בנוסף למיסים הכלליים הנוגעים להם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר