ח"כ אלון שוסטר . צילום: אורן בן חקון

"מענק של 5 שקלים? קראנו לו 'כדור פלאפל ליום'"

בדיון שנערך היום בוועדה לביקורת המדינה, נעלתה ביקורת קשה נגד תכנון הממשלה למצב חירום ומצוקת הרשויות המקומיות • "אחרי 6 שנים קשות כבר אין להן מזומנים בקרנות"

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר, המשיכה היום (רביעי) בסדרת הדיונים המיוחדים בנושא ניהול העורף במלחמה. הוועדה עסקה בסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים למלחמה.

במהלך הדיון הוצפו פערים עמוקים במוכנות המדינה למצבי חירום, למשרדי הממשלה לא היה מודל מוכן מראש להעברת תקציבים והם פעלו בחוסר ודאות מוחלט.

פעילות כוחות פיקוד העורף בזירת פגיעת הטיל בערד %2F%2F דובר צה"ל

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר אמר בפתח הדיון: "לא יכול להיות שכלים פשוטים בתחומי הניהול, הרכש והתכנון יהיו נושא לאלתור. מדינה שמוציאה מיליארד וחצי שקלים ביום על לחימה צריכה להיות מסוגלת להעמיד 30 מיליון שקלים לטובת המימד האזרחי מראש, בזמן אפס, ולא להתקטנן ולקוות שהדברים יתמסמסו.

זירות פגיעה בתל אביב, מבצע "שאגת הארי", צילום: קוקו

"משרדי הממשלה עוסקים במיגור וחיסול, אבל במימד האזרחי אנחנו רואים רפלקס של 'לאט לאט' ואני לא מקבל את זה. נדרוש דיון עם מנכ"ל משרד הפנים על פקודות נצורות להיערכות אזרחית שתאפשר לרשויות ודאות וכלי עבודה מיד עם פרוץ החירום".

נידאל בלעום, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה: "הרשויות לא תמיד ידעו מה יקבלו ומתי, ולא הייתה להן ודאות תקציבית. המענק של 5 שקלים למפונה ליום נקבע בתחילת המלחמה, אך בהמשך התברר שהוא לא ריאלי ואינו סביר ובכל זאת לא קיימו דיון מחודש בו. אנו ממליצים למשרד הפנים והאוצר ליצור כבר בתחילת אירוע חירום ודאות תקציבית ולהימנע מהצורך להעביר על בסיס איטי החלטות ממשלה עיתיות".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

ח"כ סמיר בן סעיד ממפלגת תע"ל אמר כי "לא ייתכן שדוח מבקר המדינה יודע לכמת אובדן הכנסות מחנייה ב'כחול לבן', אבל כשמדובר באזרחים בכפרים הלא מוכרים בנגב - 140,000 איש - שנמצאים תחת כיפת השמיים ללא שום מיגון, אין לכך התייחסות.

"המדינה יודעת לכמת מה חסר בהכנסותיה, אך לא יודעת לכמת את חיי האדם של הערבים שאין להם לאן לברוח בזמן אזעקה. הדרישה שלי היא השוואת תנאי מיגון והכנת תקציב מיגון מיידי לכל רחבי הארץ".

נפילת שברי יירוט בפזורה הבדואית, צילום: כבאות והצלה

גם חברי הכנסת ממפלגת יש עתיד התייחסו למצב. ח"כ יעל רון בן משה אמרה: "הבוקר קמנו לידיעה הנוראית על הירצחה של נוריאל דובין ז"ל ממרגליות. היא פעלה לפי ההנחיות, ניסתה להתמגן בשטח פתוח, אך חטפה פגיעה קטלנית.

"תושבי מרגליות היו מפונים שנה וחצי, אמרו להם לחזור הביתה כי החזרנו את חיזבאללה עשר שנים אחורה, אך הם לא חזרו לשגרה אפילו ליום אחד. דם אזרחים ממשיך להיגבות והמערכת לא ערוכה. לא יהיה ניצחון על חיזבאללה בלי שהצפון יפרח. המענק של 5 שקלים ליום? קראנו לו 'כדור פלאפל ליום'. זה לא רלוונטי כשצריך להקים בתי ספר ושירותי רווחה בתוך מלונות".

נזק בבית במרגליות (ארכיון), צילום: ללא

ח"כ מאיר כהן הוסיף כי "ראשי הערים הם הזרוע הביצועית של מדינת ישראל, ולפעמים הם עושים זאת יש מאין רק בגלל המנהיגות שלהם. דוח מבקר המדינה צריך להפוך לתוכנית עבודה. איפה השרים והמנכ"לים? למה צריך להתווכח על סיוע לעסקים או על שכר עובדי ניקיון בזמן שהם בחזית? כשאני הולך לנהריה אני רואה את ראש העיר רונן שרץ מפגז לפגז, אני לא רואה שם את מנכ"לי המשרדים".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "יש לי דז'ה וו על דו"ח המבקר. בשונה מהרשויות המקומיות, שהמוכנות שלהן לחירום היא תורה סדורה והן מתאמנות בזה קבוע, משרדי הממשלה ובראשם האוצר וראש הממשלה פשוט לא ערוכים למצב חירום. האזרחים והרשויות לא מרגישים שיש מי שבזמן אמת מפעיל את מערכות החירום בלחיצת כפתור".

ח"כ מאיר כהן, צילום: גדעון מרקוביץ'

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, המשמשת כעיר קולטת מפונים אמר: "הפכנו לעיר המקלט הגדולה ביותר. העיר הכפילה את מספר תושביה כמעט בין לילה וזה אתגר עצום לתת שירותי רפואה וחינוך לאוכלוסייה כפולה. ההנחיה הראשונה שלי הייתה 'לא שואלים מאיפה בא הכסף'. המדינה עמדה בהתחייבויות היבשות שלה, אך האם זה מספיק? התשובה היא לא. שנת 2024 הייתה השנה הראשונה מזה 8 שנים שעיריית אילת נכנסה לגירעון בגלל המלחמה".

ניר וגנר, ראש המועצה האזורית תמר: "האירוע הזה עלה לנו כ-35 מיליון שקלים. 30 מיליון קיבלנו חזרה מהמדינה ו-5 מיליון המועצה ספגה באהבה. היו אלתורים; כשאנחנו בונים בתי ספר ב-17 מיליון שקלים, לקבל קדם-מימון ממשרד החינוך זה דבר שצריך לקבע אותו. הדברים צריכים להיכתב כנוהל עבודה ברור, לא כל פעם להמציא אותם מחדש. בואו נדע להשתמש בשכר הלימוד ששילמנו למקרים הבאים".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי, צילום: יהודה בן יתח

דנה יוליוסבורגר, רפרנטית באגף התקציבים, משרד האוצר: "נכון להגיד שבאמת לפני השביעי באוקטובר לא היה נוהל מסודר לאיך מפצים רשויות קולטות, וההחלטות התקבלו תוך כדי תנועה. למדנו מהאירוע, וכיום במבצע 'שאגת הארי' יש כבר ודאות כלכלית לרשויות של 1,500 ש"ח על כל תושב מפונה. אתמול עברו החלטות ממשלה המאפשרות למשרד הפנים להגדיל סיוע לרשויות לפי מדרג סוציו-אקונומי ופריפריאלי".

ענת לובזנס, ראש מינהל משפט וכנסת בשלטון המקומי: "חלק גדול מהקושי הכלכלי נבע מאובדן הכנסות שלא שופה, כמו חנייה באזורי קליטה. רשויות רבות אומרות שזה נחמד שמאפשרים להן ללוות כסף מהקרנות של עצמן, אבל אחרי 6 שנים קשות כבר אין להן מזומנים בקרנות. הן כבר לוו מעצמן את הכל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...