"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"מדובר בתשתיות טרור": עתירה לבג"ץ בדרישה ליישום החלטת הקבינט הביטחוני
על רקע החלטת הקבינט לקדם אכיפה בשטחי A ו-B, תנועת רגבים עותרת לבג"ץ בדרישה לממש את הסמכות הביטחונית ולהרוס שורת בניינים הצמודים לכביש גוש עציון-ירושלים • לטענתה, "מדובר בתשתיות טרור"
חיילי צה"ל ביהודה ושומרון. צילום: דובר צה"ל

"מדובר בתשתיות טרור": עתירה לבג"ץ בדרישה ליישום החלטת הקבינט הביטחוני

על רקע החלטת הקבינט לקדם אכיפה בשטחי A ו-B, תנועת רגבים עותרת לבג"ץ בדרישה לממש את הסמכות הביטחונית ולהרוס שורת בניינים הצמודים לכביש גוש עציון-ירושלים • לטענתה, "מדובר בתשתיות טרור"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

תנועת רגבים ומועצת גוש עציון הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לפעול להריסת שורת בנייני ענק בלתי חוקיים שנבנו בתחום צו איסור בנייה צבאי, בסמוך למחסום "מזמוריה" ועל "ציר ליברמן", המחבר בין יישובי מזרח גוש עציון לירושלים.

מאז ינואר אשתקד פנו מועצת גוש עציון ורגבים לרשויות המדינה והדגישו כי מדובר במיקום אסטרטגי החולש על ציר התנועה הראשי באזור. לטענתם, המבנים - הנמצאים במרחק של כ-100 מטרים בלבד מהכביש - מהווים סכנה ביטחונית חמורה. בתגובה טענו במינהל האזרחי כי מדובר בשטח B ואין בסמכותם לאכוף בו. מנגד, בעתירה נטען כי על פי ההסכמים קיימת סמכות ואף חובה לפעול במקרה זה.

התפתחות הבנייה הבלתי חוקית במערב השומרון// עמותת רגבים

העתירה מפרטת 11 בניינים בשלבי בנייה שונים, חלקם חריגים בגודלם, שנבנו בשנים האחרונות. עוד נטען כי המרחב כולו מופקר, וכי מתקיימת בו פלישה נרחבת ובנייה מאסיבית. לפי נתוני מחלקת המחקר בתנועת רגבים, ישנם 758 מבנים בתוך צו איסור בנייה צבאי בצמוד לאותו ציר, בהם 398 בין יישובי מזרח גוש עציון לירושלים.

עוד מצוין כי הכביש נפתח מלכתחילה ככביש עוקף לצירים העוברים בתוך הכפרים, במטרה לצמצם חיכוך עם אוכלוסייה אזרחית. "מן הנתונים בשטח מצטיירת תמונה עגומה על מצב שלטון החוק באזור, תמונה חמורה שבשום אופן אין להשלים עמה", נכתב בעתירה.

מפות המבנים הלבתי חוקיים,צילום: תנועדת רגבים

העתירה מבקשת בשלב הראשון להוציא צו מניעה לעבודות הבנייה, לחיבור המבנים לתשתיות ולאכלוסם. עוד נטען כי כל יום שעובר ללא אכיפה מאפשר לקבוע עובדות בשטח שיהיה קשה לשנותן בעתיד. בנוסף דורשים ברגבים לפתוח בחקירה פלילית נגד עברייני הבנייה ולהעמידם לדין.

המבנים בלתי חוקיים ביו"ש,צילום: תנועת רגבים

רועי דרוקר, מנהל מרחב יהודה ושומרון ברגבים, אמר: "ההתייחסות הנכונה למבנים אלו היא כאל תשתיות טרור. הציבור כבר מזמן לא קונה את ההסתתרות של רשויות הביטחון מאחורי הטענה כי אין להן סמכות לאכוף באזורים אלו. הפגיעה הבאה בכביש אינה תלויה בשאלה למי הסמכות. החלטת הקבינט מהחודש שעבר מדגישה זאת. נגמרו הימים שבהם מדינת ישראל התנהלה כאורחת בשטחיה - הגיע הזמן שתפיסה זו תיושם גם במזרח גוש עציון".

ראש המועצה האזורית, ירון רוזנטל, בירך על המהלך וציין: "אנחנו פועלים מול גורמי הביטחון על מנת שייהרסו כל הבתים שנבנים בסמוך לכבישים וליישובים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו