"הם רוצים לבוא ולתרום": המפעל המיוחד שממשיך לפעול גם בימי המלחמה

למרות שכל כמה דקות נשמעת ברחבי מפעל "המשקם" בנהריה אזעקה, ממשיכים העובדים להגיע ולעבוד גם תחת אש. הם עושים הכל בכדי לשמור על שגרה שפויה בחוסר שפיות. "אנחנו עובדים, מעבירים את הזמן, כי מה נעשה בבית? אנשים באים הנה בכל הסכנות שיש, כי הם רוצים לבוא ולהמשיך לתרום", מספר רושדי סלמאן (69), איש תחזוקה ומלגזן במפעל.

זהו מפעל מיוחד. מועסקים בו אנשים בעלי מוגבלויות בטווח של 40%-20% נכות, המתמודדים עם מגוון אתגרים: נפשיים, שכליים וגופניים. הם מייצרים ואורזים תחבושות לבתי החולים ברחבי הארץ. במפעלי "המשקם" עובדים 2,700 אנשים בעלי מוגבלויות מגוונות, ב־27 מפעלים ומתפרות שונים ברחבי הארץ. צוות המפעל מתאים לכל עובד את המשימה המתאימה ליכולותיו.

"ההנהלה והעובדים הסוציאליים מלווים אותנו צעד־צעד, יום־יום, גם אחרי העבודה. הם משהו מיוחד", מספר סלמאן. "אני מרגיש שזה הבית שלי, אני כמעט 25 שנה פה. אני מכיר את כל 70 העובדים במקום. כל בורג עקום - אני מיישר", הוא מעיד וצוחק. "אני כבר לא זקוק לעבודה, יכולתי לצאת לפנסיה לפני שנתיים. ישבתי בבית חודש - טיפסתי על הקירות וחזרתי הנה".

דואג שכולם יתמגנו

רושדי אחראי על אחד משלושת המרחבים הממוגנים במקום. בכל אזעקה הוא דואג שכולם יתמגנו, ורק כשהוא רואה שכולם הגיעו ונמצאים במקום בטוח הוא נכנס וסוגר את הדלת. חבריו לעבודה רואים בו מודל לחיקוי, לא רק בשל הגיל והוותק, אלא בשל המחויבות והאחריות שלו לאחרים. אפילו אתמול, ביום חופש שלו, רושדי שמע שנפלו רסיסים במפעל והגיע במיוחד כדי לעזור.

רושדי גר בכפר הדרוזי ירכא שבגליל, וכל משפחתו משרתת בצה"ל. סא"ל עלים סעד, שנפל במלחמת חרבות ברזל, הוא קרוב משפחתו. על שמו ועל שם חברו נקראה מתפרה של "המשקם" בכפר יאנוח־ג'ת, התופרת מדים לחיילי צה"ל. בנו של רושדי משרת ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרגת סא"ל, שני בנים נוספים בתפקידים מסווגים, ואפילו נכדו לוחם.

המשקם בסכנה

בתקופה האחרונה נמצא "המשקם" במשבר בעקבות החלטת משרד הרווחה לשנות את מודל העסקת אזרחים בעלי מוגבלויות ולצאת למכרז. "לצערי הרב שמעתי שרוצים לסגור את 'המשקם'. זה מדאיג וכואב יותר מהמלחמה. מה יעשו החבר'ה בבית? מי ילווה אותם? לאנשים אין מה לאכול, פה הם מקבלים ארוחת צהריים ותשומת לב. אם זה ייסגר אין לנו חיים. אני פונה מכאן לכל מי ששומע - אל תסגרו את המקום הזה. לא אכפת לנו לעבוד בזמן הטילים. כאן אנחנו חיים בכבוד", אומר רושדי בכאב.

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: "הרפורמה הינה חלק מיישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ועתידה לייצר תחרות בין ספקים על מנת לשפר ולהרחיב את השירות, ולאפשר ליותר אנשים עם מוגבלות להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי, כחלק משילובם בקהילה, בשכר מכבד ובהתאם לחוק (שכר מינימום או שכר מותאם).

"מדובר בשיפור משמעותי לעומת המצב הנוכחי. בנוסף לכך, מגוון האפשרויות לקידום המקצועי עבור אנשים עם מוגבלות יגדל באופן דרמטי. נכון להיום, עובדים רבים מועסקים ביחסי עובד־מעביד במסגרות תעסוקה ייעודיות ומקבלים שכר קבוע של 70% משכר המינימום. מצב זה מונע שילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בכלכלה ולא עולה בקנה אחד עם ייעודם של המפעלים המוגנים, שהוא להכשיר אנשים עם מוגבלות לעולם התעסוקה, להעניק להם כלים וידע מקצועי ולאפשר את שילובם המלא בחברה.

"השינוי במודל נעשה בשיתוף אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם וארגוני החברה האזרחית, ואנו מאמינים כי הוא יתרום רבות לשילוב מיטבי של אנשים עם מוגבלות בחברה".