הטיל האיראני במשקל של כחצי טון שפגע בדימונה גרם להרס רב, ועשרות רבות של דירות ובתים נהרסו. כתוצאה מהפגיעה, גם בית של עמותת אקים, בו מתגוררים 6 אנשים עם מוגבלות, נהרס כליל.
אסתר דהן, תומכת מקצועית בבית "אלון", בית בקהילה של אקים בדימונה בתמיכת משרד הרווחה, הצליחה להכניס את ארבעת הדיירים שהיו בבית באותו הזמן למרחב המוגן, ובכך הצילה את חייהם.
אסתר עובדת מזה כשלוש שנים במערך הדיור של אקים בדימונה, וביום שבת האחרון עבדה במשמרת צהריים. לקראת השעה 19:00 התקבל במכשיר הסלולרי שלה צפצוף ההתרעה המקדימה על ירי מאיראן. היא מספרת כי הנוהל עליו הוחלט הוא, שבהישמע הצפצוף הראשון יש להכניס את האנשים במיידי למרחב המוגן. "אנחנו לא מחכים לאזעקות כי לאנשים יש קשיים, כל סיפור לגופו", אמרה.
"היה בום מטורף. חושך עלטה. עפתי מהכיסא"
כלל האנשים ששהו בבית נכנסו לממ"ד, ואסתר נעלה את הדלת הרמטית עם הישמע האזעקה. לאחר האזעקה, אסתר מספרת כי היא שמעה פיצוץ "שלא ניתן להסביר במילים". הטיל במשקל עצום של כ-450 ק"ג נפל ליד בניין סמוך. "זה היה פשוט מטורף. חוויה לא נעימה", היא מתארת ואומרת מה שאירע בשניות הראשונות אחרי הפיצוץ נמחק מזיכרונה.
"אחרי הבום המטורף הזה היה חושך עלטה ואני רק זוכרת שעפתי מהכיסא", תיארה דהן את רגעי הפגיעה והוסיפה: "התרוממתי, הרגשתי הרבה חול עליי, וחנק מטורף. שמתי את הבגד, לא ראיתי את הדיירים שלי, קראתי להם ואמרתי שאני תכף חוזרת. יצאתי החוצה, לא ראיתי כלום. אני לא יודעת איך יצאתי מהדלת. ברור שלא יצאתי מחלון, אבל אני לא יודעת איך, כנראה שפתחתי אותה אבל אני לא זוכרת".
כשהיא יצאה מהממ"ד, אסתר זיהתה רכב הפוך ודירה שעולה באש והיה לה חשש כי הבית שלהם יתלקח. "התחלתי לרוץ ולקרוא לעזרה", אמרה. לאסתר הייתה שכבה של חול בפיה ובהתחלה היא לא הצליחה לדבר. "הייתה היסטריה מטורפת, כולם רצים לכל מקום וצועקים. אלה רגעים שאתה צריך איכשהו להסתדר. איכשהו הצלחתי להשיג מים מאחת השכנות. שטפתי את הפה וחזרתי להיות בן אדם נורמלי, שתיתי קצת מים. המשכתי, וצעקתי לעזרה", היא משחזרת.
אחרי זמן מה חילוץ והצלה הגיעו והאנשים חולצו אחד אחרי השני. החילוץ בוצע בצורה מבוקרת וזהירה כי בכל פעם שהתקרבו לזירה חפץ נוסף נפל מהמבנה הפגוע. "הם היו בהלם טוטאלי - מאוד מבוהלים", אמרה.
"האדמה רעדה וזה היה מפחיד - אתה מרגיש שזה סוף העולם, נגמר, אין כלום יותר. אתה פועל מתוך אינסטינקטים טבעיים. כל אחד והחוסן הנפשי שלו. זה מה שעשיתי - לקום, לצאת החוצה, להינצל, להביא עזרה ולהציל אותם", הוסיפה.
"הם היו בהלם טוטאלי – אמרתי להם שאני איתם"
זמן לא רב אחרי שחולצו כולם, שוב הופעלו התרעות בשל ירי טילים מתקרב למרחב. הפעם אסתר, ומי האנשים שהיה בזירה, נאלצו להתפנות למקלט השכונתי. "איכשהו עזרו לי להרים אותם. זה היה ממש קשה. היה נורא דחוס במקלט והיסטריה נוראית", סיפרה.
למרות כל מה שקרה מסביב, אסתר ידעה כי יש לה תפקיד ואחריות, לדאוג לאנשי אקים בהם היא תומכת: "החזקתי להם ידיים, וליטפתי אותם. אמרתי להם שאני איתם ושהצלחנו לצאת. הם לא שחררו לי את היד. ממש לחצתי להם את היד. אבל בגלל שאני חלק מהם והם מכירים אותי, אני מאמינה שזה היה הביטחון שלהם בי שסייע".
אחרי שהיה פער מספיק בין האזעקות, הם מיהרו למרפאת העזרה הראשונים של טרם שהייתה ברחוב הסמוך, ולאחר מכן אמבולנסים פינו את האנשים לבית החולים סורוקה. כעת הם שוחררו ונמצאים בימים אלה בדירה של אקים בבאר שבע, עד שימצא בית חדש בדימונה.
אסתר מסכמת את האירוע כחוויה "טראומתית ולא נעימה" אך מדגישה כי חייבים להסתכל קדימה. כבר למחרת היא שבה לעבודתה כבשגרה: "החיים יותר חזקים מאיתנו, אין מה לעשות, השגרה מחזירה אותך לנורמליות. השגרה זה הדבר הכי חשוב. תודה רבה לאקים, הם צוות מדהים ועוטף. נקווה שנחזור לשגרה".
סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים: "חוסנה של החברה הישראלית נבחן גם ביחסה לאנשים עם מוגבלות. במקרה הזה, האנשים היו עטופים ומוגנים בממ”ד עם צוות תומך, וכך ניצלו חייהם. אני רוצה לשבח את אסתר דהן, התומכת המקצועית בבית, ואת צוות מערך הדיור בדימונה על תפקוד מופתי.
"ההרס שנגרם ממחיש עד כמה חשוב להישמע להנחיות פיקוד העורף. לשמחתנו, כלל הדיירים ואנשי הצוות בריאים ושלמים, וכעת שוהים בדירת אקים בבאר שבע והצוות תומך ומחבק אותם.
"אנו פועלים בסיוע עם מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה לאיתור פתרון מגורים חדש עבורם בדימונה, ומודים לצוותי הדיור של אקים ברחבי הארץ ולמשרד הרווחה על הליווי והתמיכה בתקופה מורכבת זו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו