לא בשם ההתיישבות

האסון הנורא של דריסת יהודה שמואל שרמן הי"ד בן ה־18 בפיגוע על ידי פלסטיני בשומרון בשבת האחרונה, טלטל את ההתיישבות כולה. מדובר במשפחה שורשית, מוכרת ואהובה בהתיישבות, וכתוצאה מכך ניתן בהחלט להבין את הכאב האמיתי והעמוק. בתוך מציאות אקוטית במהלך מערכה מתמשכת וקשה אל מול אויבינו, טבעי שעולות תחושת זעם ונקם. אך דווקא באותם רגעי שבר, כשהדם רותח ועודנו סמוק, נבחנת ההנהגה כמו גם החברה כולה.

אל לנו לטעות: פעולות נקם כשריפת רכוש ופגיעה בחפים מפשע אינן משרתות בשום צורה את מטרות ההתיישבות, למעט הצורך בשחרור קיטורי הזעם. להפך, הן פוגעות בהתיישבות כולה בצורה חסרת תקדים ומשמשות עבור אויבינו ואומות העולם משוואה סימטרית מסולפת ושקרית בינינו לבין אכזריות הפלסטינים.

מי שנוטל את החוק לידיו במקום לאפשר לכוחות הביטחון לפעול, אינו מחזק את ההתיישבות, אלא מחליש אותה מבפנים. הוא אינו מוסיף כוח, אלא שוחק את הלגיטימציה. אינו מקרב ניצחון, אלא מרחיק אותו.

בלילה שלאחר הטרגדיה חווינו כיצד הכאב תורגם לאלימות מסוכנת עם דיווחים ותיעודים קשים של עשרות אירועי פשיעה לאומנית, כשחלק מהאירועים התפתחו לעימותים עם תושבים מקומיים. מדובר בגל תגמול מהיר, לא בפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה, שממחיש עד כמה הגבול בין כאב לגיטימי לבין הידרדרות לאנרכיה עשוי להיחצות בתוך שעות ספורות.

מעבר לכך, צריך לומר בכנות: כל אירוע כזה מהדהד מייד החוצה באירופה, בארה"ב ובתקשורת העולמית. הוא מייצר לחץ מדיני, פוגע בלגיטימציה של ההתיישבות, ומסיט משאבים יקרים עבור מערכת הביטחון. במקום להתמקד בהגנה ובהכרעה אל מול אויבינו, כוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם חיכוך פנימי בין יהודים לפלסטינים. חיכוך מיותר, מזיק ומסוכן. זה לא רק חוסר מוסריות, אלא גם פוגע ישירות בביטחון שלנו.

התיישבות ערכית

אני אומר זאת גם מתוך היכרות עמוקה עם השטח, וגם מתוך מחויבות אמיתית להתיישבות: מפעל ההתיישבות לא נבנה על ידי פורעים, אלא באמצעות בנייה, אחריות ושליחות. הוא נבנה על ידי אנשים ערכיים, אוהבי הארץ, שפועלים במסגרת החוק, מתוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך ומתוך אחריות לאומית.

כן, יש צורך בהרתעה ולפנות לדיון מדיני עמוק גם על כשלי העבר וגם על הצורך לבחון מחדש את עצם קיומה של ישות עוינת הפועלת נגדנו. אבל כל אלה צריכים להיעשות מתוך אחריות ובכלים דמוקרטיים, לא מתוך אנרכיה ולא מתוך יוזמות פרטיות שמערערות את יסודות הסדר.

דווקא עכשיו, בצל האתגרים הביטחוניים והרב־זירתיים, נדרשת מאיתנו אחריות כפולה: גם לשמור על ביטחוננו וגם על דמותנו. לא לתת לכאב להפוך לאובדן דרך, לא לתת לזעם להחליף שיקול דעת. ולא לתת לקיצוניות להוביל אותנו למקומות זרים לערכי המוסר והלאומיות הבריאה.

הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל