בין מדע לוויראליות: מי באמת מעצב את תפיסות הבריאות שלנו בעידן הרשתות החברתיות?

בעשור האחרון יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי לקבל מידע בנושאי בריאות. מצד אחד, הן מאפשרות גישה מהירה ונוחה למידע רפואי, קהילות תמיכה ושיח ציבורי רחב. מצד שני, אותן פלטפורמות הפכו גם לזירה מרכזית להפצת מידע שגוי ומטעה – ולעיתים אף מסוכן.

מידע בריאותי כוזב מתפשט ברשתות החברתיות במהירות גבוהה יותר ממידע מבוסס מדע. הסיבה לכך אינה מקרית: אלגוריתמים של פלטפורמות דיגיטליות נוטים להעדיף תוכן שמעורר תגובות רגשיות, הפתעה או מחלוקת, שכן תוכן כזה מגביר מעורבות משתמשים. כתוצאה מכך, מידע סנסציוני או פשטני זוכה לעיתים לחשיפה רחבה יותר ממידע מדעי מורכב וזהיר. מצב זה עלול להשפיע בפועל על התנהגויות בריאותיות – למשל היסוס להתחסן, אימוץ דיאטות קיצוניות או שימוש בתוספים שאינם מפוקחים.

אחת התופעות הבולטות היא כוחם של משפיענים ברשתות החברתיות. רבים נוטים לסמוך על דמויות פופולריות, גם כאשר אין להן הכשרה מקצועית בתחום הבריאות. באמצעות קשר רגשי ותחושת קרבה מדומה עם הקהל, משפיענים יכולים לעצב תפיסות לגבי תזונה, פעילות גופנית וטיפולים רפואיים. לא פעם ההמלצות הללו מתקבלות כעובדות – אף שאינן מבוססות על ראיות מדעיות.

בעידן הנוכחי מתווסף לאתגר זה גם גורם חדש: בינה מלאכותית. כלים מבוססי AI מאפשרים כיום ליצור בתוך דקות תכנים רפואיים שנראים אמינים לחלוטין – החל מפוסטים ועד סרטונים של "מומחים" לכאורה. כאשר תכנים כאלה מופצים ברשתות החברתיות, קשה יותר ויותר להבחין בין ידע מדעי אמיתי לבין מידע שנוצר באופן מלאכותי אך נראה משכנע. מצב זה עלול להעצים את הפצת המידע השגוי ולהקשות על הציבור לזהות מקורות אמינים.

חשוב להבין שלא כל האוכלוסיות מושפעות באופן שווה ממידע בריאותי ברשת. בני נוער וצעירים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להשפעת תוכן ויראלי, בין היתר בשל חשיבות ההשוואה החברתית וגיבוש הזהות בגיל זה. חשיפה לתכנים המקדמים אידיאלי גוף בלתי מציאותיים, דיאטות קיצוניות או משטרי כושר קיצוניים עלולה להוביל לחוסר שביעות רצון מהגוף ואף להפרעות אכילה. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שאנשים בעלי אוריינות בריאותית נמוכה, או כאלה שנגישותם לשירותי בריאות מוגבלת, נוטים להסתמך יותר על מידע מהרשתות החברתיות – ולעיתים מתקשים להבחין בין מידע אמין למידע מטעה.

השאלה האמיתית אינה האם הרשתות החברתיות משפיעות על בריאות הציבור, אלא מי קובע מה נראה בהן. מוסדות אקדמיים ומערכת החינוך חייבים למלא תפקיד מרכזי בפיתוח אוריינות דיגיטלית ובריאותית. על צרכני התוכן ללמוד כיצד להעריך אמינות מידע, לזהות מניפולציות ולבחון מקורות באופן ביקורתי. חשוב להצליב מידע בריאותי עם כמה מקורות שונים, ובייחוד עם מקורות רשמיים – כמו אתרי משרד הבריאות, קופות החולים וגופים רפואיים מוכרים. במקביל, יש לבחון מי עומד מאחורי התוכן, מהי הכשרתו המקצועית, והאם ההמלצות מבוססות על ידע מדעי – ולא רק על פופולריות ברשת.

בסופו של דבר, עתיד בריאות הציבור לא ייקבע רק בבתי חולים ובמעבדות מחקר, אלא גם במרחבים הדיגיטליים שבהם הציבור צורך מידע. כאשר מומחים אינם נוכחים ברשתות החברתיות, חלל המידע מתמלא לעיתים בקולות פחות מקצועיים. אם נרצה להבטיח שיח בריאותי מבוסס ידע, נידרש לשלב בין חינוך, מחקר, מדיניות ציבורית ונוכחות מקצועית פעילה בזירה הדיגיטלית.

האתגר כיום אינו רק לייצר ידע רפואי – אלא גם להבטיח שהוא יישמע בתוך הרעש הדיגיטלי.

--

פרופ' קרן דופלט, החוג לבריאות הציבור, המכללה האקדמית אשקלון