ככל שהלחימה נמשכת והשהייה הממושכת במרחבים מוגנים הופכת לשגרה עבור תושבים רבים, כך מתגברים גם המתחים והחיכוכים בין שכנים, משפחות ואנשים החולקים יחד חללים מצומצמים תחת לחץ מתמשך. מתחת לפני השטח, בעיריית חיפה פועלים צוותי מינהל הרווחה – עובדים סוציאליים ומגשרים קהילתיים – שמגיעים לשטח עצמו ומעניקים מענה למציאות המורכבת.
התקרית במקלט בראשון לציון | צילום: נטליה סטנובסקי
הצוותים נשלחים למקלטים, לחניונים ולמרחבים מוגנים ברחבי העיר, לא רק כדי לתת מענה למצוקות אישיות, אלא גם כדי להתמודד עם תופעה הולכת וגוברת של מתחים חברתיים. "כשאנשים נמצאים יחד שעות ארוכות, לעיתים בתנאים לא פשוטים, גם הדברים הקטנים יכולים להפוך למוקד חיכוך. התפקיד שלנו הוא לזהות את זה בזמן, לפני שזה מתפתח לסכסוך עמוק יותר", אומרים גורמים בעירייה.
בימים האחרונים התקבלו במינהל הרווחה עשרות פניות בנושאים מגוונים: מחלוקות בין שכנים סביב הכנסת בעלי חיים למקלטים - במיוחד כאשר מדובר במקלטים המשמשים גם כבתי כנסת; עוברי אורח שנכנסו למקלטים פרטיים עם חיות מחמד ועוררו התנגדות מצד דיירים; קשיים בתיאום בין מתנדבים לבין גורמי הרשות; וכן תלונות על רעש במרחבים מוגנים, בעיקר בין משפחות עם ילדים לבין דיירים מבוגרים שמבקשים שקט.
בנוסף, עלו גם סכסוכים מורכבים יותר - כמו מקרים שבהם בעלי עסקים השתמשו במקלטים משותפים לאחסון ציוד, דבר שיצר מתיחות מול דיירים שראו בכך פגיעה בזכותם להשתמש במרחב בעת חירום.
בכל המקרים הללו, צוותי הגישור אינם מסתפקים במענה טלפוני: הם מגיעים פיזית לשטח, יושבים עם הצדדים, מקשיבים ומפרקים את מוקדי המתח, תוך ניסיון להוביל לשיח מכבד ולפתרונות מוסכמים. הגישה המקצועית אינה מבוססת על הכרעה מי צודק, אלא על זיהוי הצרכים והאינטרסים של כל צד. "כשמבינים מה באמת חשוב לכל צד - אפשר למצוא פתרונות שכולם יכולים לחיות איתם. המטרה היא לא ניצחון של צד אחד, אלא שמירה על המרקם הקהילתי", מסבירים בעירייה.
כך למשל, באחד המקלטים בעיר – המשמש גם כבית כנסת - התגלעה מחלוקת סביב שהותם של כלבים במקום. עבור חלק מהשוהים, ובעיקר המתפללים, מדובר היה בהפרעה, בעוד בעלת הכלבים טענה כי אין לה מקום חלופי להשאירם בזמן אזעקות. לאחר שיחות עם כלל המעורבים, הושגו הבנות שלפיהן בזמן תפילות תמתין בעלת הכלבים מחוץ למבנה, ולאחר מכן תשוב עם בעלי החיים. "הגישה המכבדת וההקשבה לכל הצדדים אפשרו להגיע לפתרון שמכבד את כולם", ציין רב המקום.
ראש העיר יונה יהב הדגיש כי "גם ברגעים הקשים ביותר החוסן של חיפה נבנה מהיכולת שלנו להקשיב זה לזה", וציין כי יוזמת הגישור מבטאת את המחויבות "לדאוג לרווחת התושבים - לא רק לביטחונם הפיזי אלא גם למרקם החיים המשותף בעיר". גם ראש מינהל הרווחה, חמי גולדפרב, אמר כי "התקופה המאתגרת מחייבת אותנו לא רק לדאוג לביטחון הפיזי, אלא גם לחוסן החברתי והקהילתי", והוסיף כי הצוותים פועלים כדי לסייע לתושבים "לנהל שיח מכבד ולהגיע להבנות גם במצבי לחץ".
בעירייה מדגישים כי השירות זמין לכלל התושבים, וכי עצם נוכחות הצוותים בשטח כבר מסייעת בהפחתת מתחים. "לפעמים עצם זה שיש גורם ניטרלי שמקשיב ומתווך – כבר מוריד את מפלס המתח", אומרים שם. בסופו של דבר, במציאות של חירום מתמשך, מתברר כי לצד המיגון הפיזי – גם היכולת לשמור על שיח, סבלנות ויחסים תקינים בין אנשים היא מרכיב חיוני בהתמודדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
