בג"ץ הורה למשטרה להבהיר את הנהלים בנוגע לשימוש בסוסים בהפגנות

בהחלטה שניתנה היום (חמישי) הורו שופטי בג"ץ למשטרה לבחון מחדש את נהליה ולעדכן את בית המשפט. בכלל זה, התייחסו השופטים לצורך בהבהרת היבטים שונים הנוגעים להפעלת סוסים לפיזור הפגנות, וכן להחזרת חלק מההגבלות שנהגו בעבר והוסרו בנהלים העדכניים, כמו ההגבלה על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות במקביל לסוסים (למשל רימוני הלם ומכת"זיות). לצד זאת, הורה בית המשפט למשטרה לבחון הגדרה מדויקת יותר למצבים שבהם ניתן להשתמש בסוסים, מה שעשוי להוביל לצמצום הפרקטיקה.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון בעתירה שהגישה "תנו לחיות לחיות", שאוחדה עם עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז. בדיון טענה העמותה כי המשטרה מפרה את חוק צער בעלי חיים ומתעללת בסוסים - החל מתהליך האילוף ועד השימוש בהם בשגרה ובהכנסתם ללב הפגנות סוערות.

העתירה לוותה בחוות דעת של מומחים בינלאומיים: הווטרינר פרופ' פול מקגריבי מאוסטרליה, שנחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום רווחת והתנהגות סוסים, ודין סטאנסל מארגון Animal Aid מאנגליה. שני המומחים התריעו כי השימוש שעושה המשטרה בסוסים פוגע באופן ממשי ברווחתם. לעתירה צורף תיעוד רב ונתונים המצביעים על רמות תחלופה גבוהות של סוסים במשטרה, מסיבות בריאותיות והתנהגותיות. העתירה הוגשה באמצעות עורך הדין אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי והגנה על בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב.

בתגובתה טענה המשטרה להכרחיות השימוש בסוסים בהפגנות, וכי מדובר באמצעי פוגעני פחות מאמצעים אחרים לפיזור הפגנות. בעקבות העתירה הודיעה המשטרה לבג"ץ כי היא מקצרת את שעות הפעילות הרצופות של סוסים בחצי - עד שלוש שעות במקום שש שעות שנקבעו בנוהל. ואולם, בתגובת המשטרה לא נכללו הגבלות נוספות, כמו העבדת הסוסים עד עשר שעות ביום ויותר, היעדר הגבלות בתנאי אקלים קשים, שימוש בסוסים במקביל לאמצעים אחרים לפיזור הפגנות, וכן היעדר התייחסות ליתר הטענות בעתירה.

עוד ציינו בעמותה כי המשטרה עושה שימוש בכ־70 סוסים מסוג פריז'ן. סוסים אלו נבחרו ככל הנראה בשל חזותם המאיימת, אולם לטענתם לא מדובר בסוס שמאפייניו מתאימים לעבודה משטרתית, שכן אינו מתאים לרכיבה בסביבה הומת אדם ולחשיפה לגירויים מאיימים ועוצמתיים, כגון רעש, עשן, מגע וחפצים שונים. כך, נטען, עצם השימוש בהם והמגע היזום בין הסוסים למפגינים מעצים את הפגיעה בהם ואת הסיכון לבני אדם בסביבה.

כן נטען כי סוסים הם בעלי חיים רגישים במיוחד, הנוטים לברוח במצבי פחד. תהליך האילוף שהם עוברים במשטרה נועד לדכא את נטייתם הטבעית להימלט ממצבי מצוקה וסיכון, אך אינו מונע את המצוקה עצמה. עוד נטען כי תהליך האילוף אינו מסוגל לדמות את תנאי השטח הסוערים שבהם הם פועלים, וכי הפרשים מפעילים כוח רב תוך שימוש בציוד מכאיב ומיושן, המעצים את הסבל הנגרם לסוסים.

נוסף על כך, נטען כי הסוסים נוטים להיבהל מאמצעי פיזור ההפגנות האחרים שבהם משתמשת המשטרה, כגון מכת"זיות ורימוני הלם. עוד נטען כי המשטרה מעבידה את הסוסים במשך שעות ארוכות ברצף, ללא גישה למזון ולשתייה (למעט לאחר מספר שעות), גם בתנאים אקלימיים קשים, וכי היא אינה מנטרת מדדים בסיסיים קריטיים לרווחתם, כמו קצב הלב ורמת הורמון הקורטיזול בדם.

בתגובה טענה המשטרה כי השימוש בסוסים הוא הכרחי לשמירה על הסדר הציבורי, אך בית המשפט קבע כי על המשטרה לצמצם את הפעלת הסוסים.

מ"תנו לחיות לחיות" נמסר: "השימוש בסוסים כ'כלי' לפיזור הפגנות פסול מיסודו. החלטת בית המשפט היא צעד בכיוון הנכון, ואנו מקווים שהמשטרה תיקח לתשומת ליבה את הערותיו ותתקן את נהליה באופן שיבטיח את צמצום השימוש והפגיעה בסוסים".