פנייה דחופה לממשלה: "המצב מחייב שילוב מקלטים שכונתיים בכל מבנה ציבור חדש"
על פי נתונים התאחדות האדריכלים, לשליש מתושבי ישראל אין כיום מיגון תקני ונגיש • בהתאחדות מציעים מרחבים רב תכליתיים גמישים בשגרה ובחירום: במקום לבנות חללים טכניים וסגורים, המקלטים החדשים יתוכננו כמרחבים תת קרקעיים פעילים ושוקקי חיים ביומיום
Your browser doesn’t support HTML5 audio
התאחדות האדריכלים פנתה השבוע, באמצעות אדריכלית ארנה אנג'ל יו"ר ההתאחדות למשרדי הממשלה ומוסדות התכנון במכתב הקורא לעדכון דחוף של חובת המיגון במבני ציבור. לפי הצעת ההתאחדות, כל מבנה ציבורי חדש שיוקם בישראל , מבתי ספר ומתנ"סים ועד בתי כנסת ומבני ממשל יחויב לכלול מקלט ציבורי בסטנדרט גבוה המיועד לשרת את תושבי הסביבה הקרובה, ולא רק את השוהים במבנה.
"כיום, על פי חוק ההתגוננות האזרחית ותקנות פיקוד העורף, קיימת חובה להקים מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ) בכל מבנה ציבור חדש. אולם, שטח המיגון הנדרש מחושב כיום אך ורק בהתאם למספר השוהים המתוכננים בתוך המבנה עצמו (לפי נוסחת מ"ר לנפש). המשמעות התכנונית היא שהמיגון מיועד לשרת את 'פנים המבנה' בלבד, ללא התחשבות בצרכי המיגון של דיירי הרחובות הסמוכים או עוברי אורח במרחב העירוני. פער זה יוצר מצב שבו מוקם מבנה ציבורי מודרני בלב שכונה ותיקה, אך הוא אינו נותן מענה לתושבים שמתגוררים סביבו ונותרים ללא מיגון נגיש בזמן אמת".
במכתב מוצגים נתונים המצביעים על כך שלמרות מאמצי המדינה, לכשליש מתושבי ישראל אין כיום מיגון תקני ונגיש. התקווה כי תהליכי התחדשות עירונית יסגרו פער זה בשנים הקרובות מתבררת כלא מספיקה: קצב ההתחדשות נמוך משמעותית מהצורך הלאומי, ובשכונות ותיקות רבות אין היתכנות כלכלית לפרויקטים כאלו בטווח הקרוב.
כתוצאה מכך, בעתות חירום נוצר עומס חריג על המקלטים הציבוריים הקיימים. הדיווחים החוזרים על צפיפות קשה, תנאי תחזוקה ירודים ואף סכסוכים חברתיים סביב הכניסה למרחבים המוגנים, מעידים כי התשתית הנוכחית הגיעה לקצה גבול היכולת שלה.
הפתרון המוצע במכתב הוא מרחבים רב תכליתיים גמישים בשגרה ובחירום. התאחדות האדריכלים מציעה שינוי בתפיסה האדריכלית: במקום לבנות חללים טכניים וסגורים, המקלטים החדשים יתוכננו כמרחבים תת קרקעיים פעילים ושוקקי חיים ביומיום.
"המענה הביטחוני חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון העירוני", מסבירה אנג'ל. "מקלט מודרני יכול לשמש בשגרה כחדר פעילות קהילתי, חלל תפילה, סטודיו או מועדון נוער. כאשר המקום מוכר לציבור ונמצא בשימוש יומיומי, החוסן הקהילתי עולה והתחזוקה נשמרת ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו לא מציעים להוסיף 'בטון' אלא לייצר 'תשתית חיה' שמשרתת את הציבור 365 ימים בשנה".
לפי הצעת ההתאחדות, שילוב המיגון בתוך שלד המבנה הציבורי המוקם ממילא הוא הפתרון הכלכלי והיעיל ביותר לניצול קרקע עירונית. ההתאחדות קוראת לממשלה לייצר מנגנון של תמריצים תכנוניים וזכויות בנייה נוספות לרשויות מקומיות שיקימו מקלטים שכונתיים מעבר לדרישות המינימום של פיקוד העורף.
לסיכום, נכתב במכתב: "מדינת ישראל זקוקה לסטנדרט חדש של אחריות תכנונית. המעבר מפתרונות מאולתרים לתשתית לאומית סדורה יבטיח שכל אזרח, ללא קשר למצבו הכלכלי או למקום מגוריו, יזכה להגנה ראויה בתנאים מכבדים. ההתאחדות מציעה לקחת חלק במהלך חשוב זה ולתרום מניסיונה המקצועי".