רוב הדתיים יודעים שהשפה הדתית המיסטית היא שפה כפולה. מקורות רבים נוספים מבטיחים, שוללים או מכפילים את ה"עולם הבא". אבל אף אחד לא יושב וכותב את הפונקציה הרלוונטית כדי לבדוק אם הוא אכן זכאי לחיי עולם הבא. כי אנשים לומדים את השפה הדתית, גדלים לתוכה, ומבינים עם הזמן שאנחנו מצד אחד אומרים את זה, אבל מצד שני לא מתייחסים באופן מילולי למשמעות.
ואז בא חוזר בתשובה. אדם שלא תופס את האמונה, ואידיאולוגיה בכלל, כשפה חברתית עדינה ומורכבת. הוא רואה באמונה נוסחה טכנית ומחייבת מילולית. הוא לא לומד מלראות את אבא ואמא והמורה, אלא ישירות מהטקסט שמורה לו מה לעשות. אדם כזה הוא מסוכן להחריד. הוא עלול לקרוא מקור חז"לי כמו "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו", ולקום לרצוח זמרת ששרה בציבור. הרי הזמרת מחטיאה, כלומר רוצחת כל יום! חייבים להרוג אותה כדי להסיר את האיום.
רה"מ מקבל כל החלטה משמעותית
זו אחריות של החברה הדתית להיזהר בדבריה, ולהיזהר בחוזרים בתשובה שלה. וכדת כך מקבילתה, הפוליטיקה. מחנה נתניהו טוען שאין דמוקרטיה בישראל, אלא שלטון פקידים ומשפטנים. זה לא מונע ממנו להאשים את ממשלת השינוי בכל פיגוע שהיה בזמנה (ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית!) ולזקוף לזכות נתניהו כל הישג מדיני.
אין דמוקרטיה? אין ריבונות? זה נאמר עם קריצה עדינה, בשיח כפול. שיח שמבין בשורה התחתונה שרה"מ מקבל כמעט כל החלטה גדולה, מתווה את האסטרטגיה, ממנה בכירים, מעביר תקציבים ויוצא למלחמות.
ואז בא "החוזר בתשובה". אדם שהרקע שלו מלכתחילה הוא לא הרקע השמרני של הימין, אלא הרקע הרדיקלי, המהפכני, של השמאל. הוא לא בקיא או רוצה להיות בקיא במורכבות השיח, הוא פורמליסט לחלוטין. אין ריבונות בישראל? אז אין. כלומר, אנחנו לחלוטין תחת שלטון זר ועוין, במדינה לא דמוקרטית. נקודה. במקרה כזה אכן פנייה לנשיא טראמפ שיטיל סנקציות על מערכת המשפט הישראלית היא מתבקשת.
הרי לא נצפה מאזרחי איראן להתנגד לסנקציות על משמרות המהפכה כי "אסור לפגוע בריבונות איראן". וכאיראן כן ישראל, רפובליקה מזויפת בשליטת דיקטטורים בגלימות, שצריך סנקציות כדי להחזיר אותה לעם. שנגיד תודה שמדובר בסנקציות ולא בהפצצה ממטוסים כמו באיראן.
מילוליות היא מסוכנת גם במחנה הנגדי. אלה שמכנים את נתניהו דיקטטור ומשווים אותו לרודנים אפלים יהיו אחראים על ה"חוזר בתשובה" שיבין את הדברים כפשוטם ועלול "לגאול" את העם בעזרת רצח פוליטי. דוברי המחנה יסבירו שהם מעולם לא התכוונו למשהו אלים, אבל כשהם מסתכלים אל המחנה השני הם דווקא מזהים היטב את המדרון החלקלק, שבו מנהיגים מדברים במונחים אפוקליפטיים, והחוזר בתשובה הנאיבי מייצר בעזרת מילותיהם אפוקליפסה אמיתית.
אותו "חוזר בתשובה" הוא פעמים רבות לא בודד כלל. זה כובש רבים, כולל "מקומיים", שהורגלו עד אתמול לשיח הכפול של המחנה. הם מתרגשים מעליית המדרגה ונוהים אחריו, עד שהוא מסיים את דרכו, לרוב עקב משיח חדש, נאיבי ממנו, הרסני ממנו, שחושף את צביעותו הרכרוכית ומציע שוב להסיר את הכפפות, הפעם באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו