"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כשחינוך "זמני" הופך לקבוע, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה
קרוב לשלושה שבועות שמערכת החינוך בישראל מושבתת כמעט לחלוטין עקב המלחמה • לנוכח ההערכה כי המצב יימשך, נדרשים שינויי פעולה שיאפשרו את המשך התפקוד: העברת סמכויות למורים, גמישות לפי מצב אישי וגיאוגרפי ונטישת מודלים נוקשים לטובת למידה מותאמת
שיעור בכיתה (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

כשחינוך "זמני" הופך לקבוע, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה

קרוב לשלושה שבועות שמערכת החינוך בישראל מושבתת כמעט לחלוטין עקב המלחמה • לנוכח ההערכה כי המצב יימשך, נדרשים שינויי פעולה שיאפשרו את המשך התפקוד: העברת סמכויות למורים, גמישות לפי מצב אישי וגיאוגרפי ונטישת מודלים נוקשים לטובת למידה מותאמת

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מסתבר ששגרה זה מושג יחסי ולכן כבר הרבה שנים אנחנו ב"שגרת חירום". זה נכון לגבי ניהול אורח החיים שלנו באופן כללי וזה נכון לגבי ניהול החיים שלנו כאנשי חינוך, הורים ותלמידים.

המחשבה שניפגש ב"שש אחרי המלחמה" ונחזור לעשות את מה שהתרגלנו כבר לא רלוונטית. אנחנו כבר כמה שנים מנהלים למידה שאיננה הלמידה שהתרגלנו אליה והגיע הזמן למצוא פתרונות למצב "זמני" שחוזר שוב ושוב - וסביר להניח שעוד יחזור בעתיד.

תלמידים בבית ספר בישראל (אילוסטרציה),צילום: גדעון מרקוביץ

בראש ובראשונה, הגיע הזמן להבין שגם בזמן שגרה, אבל בוודאי בזמנים של למידה מהבית ומלחמה בחוץ יש להעביר הרבה יותר אחריות וסמכות למורים ולמנהלים.

חלק מהקושי במלחמה עבור כולנו הוא תחושת אובדן השליטה וחוסר הוודאות. לכן יש לאפשר גם למורה וגם לתלמיד לשלוט בסיטואציה ככל האפשר. הם אלה שצריכים להחליט מתי ללמד, איך ללמד ובאילו דרכים. עצמאות מקנה תחושות חוסן ומשמעות ויש לה כוח גדול בהתמודדות עם מצבים מורכבים. בנוסף, מורים עצמאיים יגלו עמידות לאורך זמן, ויהיו יצירתיים יותר בהתמודדות עם אתגרים חדשים.

שנית, יש לאפשר גמישות. אין דינו של תלמיד או מורה שנמצא בקריית שמונה לתלמיד שנמצא בתל אביב, לתלמיד שנמצא בבית שמש או באילת. באופן דומה, ישנם הבדלים משמעותיים במצבם האישי או המשפחתי של המורים והתלמידים - לדוגמה מורה שלילדיו הקטנים אין מסגרות, או תלמיד שאחד ההורים שלו נקרא למילואים. לכן צריך לאפשר מקסימום של גמישות ניהולית. גמישות כזו תייצר תוצאות טובות ותסייע לכל המערכת לצאת חזקה יותר באמצעות התמודדות עם האתגר.

כיתה ריקה בבית ספר בישראל,צילום: דוד כהן - ג'יני

הדבר השלישי, שהוא מהותי, הוא היכולת לוותר על גישת "הכל או כלום" - או כיתה מלאה עם תלמידים כמו שהתרגלנו, או שום דבר. אפשר ללמוד בזוגות, אפשר זומים קצרים יותר שיאפשרו למורה לשבת עם שניים או שלושה תלמידים בנפרד. כך תיווצר מחויבות של הילד, מחויבות של המורה, ויהיה גם קשר עין שהוא הכרחי מאוד בתהליכים חינוכיים.

וגם - אפשר להציע קורסי בחירה, לא הכל חובה: לא צריך את כל המורים על כל הילדים עכשיו. מספיק מורה שמלמד קורס בתחום מסוים, במקצוע מסוים, והולך איתו עד הסוף.

הדבר הנוסף שהוא חשוב מאין כמותו זה הרבה פעולות של התנדבות. תלמידים יכולים לחנוך ילדים אחרים, ללוות אותם, לעזור למשפחות של מילואימניקים, לעזור למשפחות שבתיהן התפרקו. אין סוף להתנדבויות שניתן לעשות בשעת מלחמה.

משרד החינוך,צילום: אורן בן חקון

בנוסף, התנדבות נותנת תחושת משמעות וסיבה לקום בבוקר, מחברת לתקופה ומייצרת חיבורים בין אנשים שונים, ולבסוף, מלמדת את התלמידים על החשיבות בלהרים את הראש ולהביט על הצרכים והאתגרים של האחר. כל מעגל של התנדבות, קטן או גדול, נותן הרבה כוח והרבה משמעות, ויש בלי סוף רעיונות וכיוונים שאפשר לחשוב עליהם.

"לעולם על תבזבז משבר טוב" אמר צ'רצ'יל, וכמובן שלא בחרנו במשבר הזה, אבל אם נדע לקחת אותו ולמנף אותו, נצא ממנו חכמים וחזקים יותר משהיינו לפניו.

אנחנו נקבע אם הילדים שלנו יצאו מהתקופה הזו מתוסכלים, עצבנים, מרירים ומפוחדים, או שהם יצאו עם תחושת משמעות, עם ידיעה שמישהו דאג להם ושלמישהו אכפת מהם. אם נצליח, כולנו נרוויח הרבה מאוד כוח וניסיון לעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו