איבדו את אמא ובתה: גיוס המוני למשפחת הנרצחות בבית שמש

האסון בבית שמש הוא המקרה הקשה ביותר עד כה במבצע "שאגת הארי". תשעה אזרחים נרצחו ו-48 נוספים נפצעו בדרגות פציעה שונות, כשטיל איראני פגע ישירות במקלט ציבורי שנמחק כליל, ונזק גדול נוסף נגרם למבנים סמוכים.

שתיים מהנרצחות באסון הגדול שפקד את העיר בית שמש הן שרה ורונית אלימלך ז"ל - אם ובתה.  אב המשפחה, בעלה של שרה, הוא אדם סיעודי הזקוק לטיפול והשגחה, נשאר בלי בית ובלי המשענת של חייו. בתוך הכאב הגדול המשפחה בחרה לאסוף את השברים ולבנות מחדש מציאות עבור האבא ועבור המשפחה.

אליאור אלימלך, בנה שרה ואח של רונית פתח בימים אלה ביחד עם המשפחה קמפיין מימון המוני לצורך גיוס כספים כדי לממן עלויות עבור דיור מוגן לאביו, ולשקם את חיי המשפחה, את הילדים שאיבדו את אימם.

"אימא שרה הייתה עמוד התווך של הבית, היא הייתה אישה עם המון נתינה, עם הרבה עזרה לזולת, היא הייתה צדיקה גמורה", מספר אליאור.

מלבד דאגה והשקעה מתמדת בילדים ובנכדים, היא סעדה את בעלה יעקב, שעבר שני אירועים מוחיים בחודשים האחרונים וכן את אחיו הגדול של אליאור, מומי, שיש לו 100% נכות, הוא מוסיף: "היא עברה הרבה דברים קשים בחיים, אבל לא התלוננה. היא עשתה הכל, היא הייתה wonder woman  (אשת פלא)".

על אחותו רונית, מתנדבת באיחוד הצלה, הוא אומר כי היא "קודם כל היא הייתה אחות טובה, היא הייתה אחות שגידלה אותנו". רונית הייתה גם אם חד-הורית, וגידלה כמעט לבדה את שלושת ילדיה, אוריאן בת ה-14.5, איתמר בן ה-14.5 שנמצא על הרצף האוטיסטי ואברהם בן ה-8.

על ההתנדבות באיחוד הצלה הוא מספר כי רונית הגיעה בעקבות בקשת בנה שעל הרצף. "הייתה להם פעילות בבית הספר של איחוד הצלה. הוא הגיע הביתה יום אחד ואמר לה 'אמא, החלום שלי הוא שתהיי חובשת באיחוד הצלה'. היא באמת הלכה, עם כל הקושי שהיה לה בחיים, למדה ועשתה קורס, נכנסה לאיחוד הצלה והצילה הרבה חיים", אמר אלימלך והוסיף: " היא הייתה אישה עם המון נתינה, הרבה מסירות נפש, צדיקה, שעשתה רק טוב".

שרה ורונית לא הספיקו להגיע למקלט ונרצחו, הסבא והנכדים ניצלו

אליאור מספר פרטים חדשים שהוא שקיבל על הטרגדיה הקשה. הוא ואחיו היו מתחת לבית בחנייה, כשהם היו בדרכם לאכול צהריים כמו בכל יום רגיל, ובאזעקה, הוא ידע שהמשפחה הולכת למקלט הציבורי, כיוון שבבית אין ממ"ד. 

לדבריו, הטיל נפל תוך כדי האזעקה. "הכל קרה גם מהר מדי, גם היה לנו את ההלם והשוק הראשוני שלנו", הוא אומר על הרגעים הראשונים לאחר פגיעת הטיל, "בשכונה למטה, לא היה הרס כמו למעלה, שם הכל קרס ולא הייתה אפשרות להגיע לבית".

לדבריו, באזור נכחו כוחות רבים של כיבוי, מד"א, זק"א, פיקוד העורף ועוד. הוא ניסה להתקשר לאימו ולפלאפון לא היה בכלל קו. "אחרי כמה דקות הוציאו את אבא שלי מהבית, כי אבא נשאר בבית, הוא לא מצא את הנעליים, הוא היה אחרי מקלחת וככה הוא בעצם נפרד מאימא, הוא אמר לה, 'אני מחפש את הנעליים', והוא לא הגיע, הוא לא יצא בכלל מהבית. ובנס הוא ניצל. גם אחי מומי, שהוא שהיה בבית, הוא נכה מאה אחוז, וקשה לו להגיע למקלט, אז הוא נשאר בבית - וניצל".

כוחות הכיבוי הבינו כי שרה ורונית נהרגו במקום, אך בחרו לא לספר מיד בהתחלה לאליאור, שנמצא בחברות עם חלק מאנשי הצוות שהוזעק למקום. "הם ראו אותם לא בין החיים באותו רגע, אבל הם לא יכלו ולא רצו לספר לנו. חיפשנו אותן ושאלנו איפה אימא, ואיפה רונית. ואז נודע לנו שהילדים של רונית הגיעו לבית חולים הדסה, אז איכשהו הייתה לי תקווה שאולי הם בין החיים, אבל זה לא המקרה, לצערי, אני קיבלתי בשבעה שיחה מאחד הכבאים שחילץ בזירה. הוא סיפר לי שהן פשוט מתו במקום, הן היו חשופות לטיל, בערך קיבלו אותו לפנים. הן היו כמה מטרים מהפגיעה. מאחורי הבית, בדרך למקלט. הן לא הספיקו להיכנס".

בנה של שרה ואחיה של רונית אומר כי הוא לפחות מתנחם שהן ככל הנראה לא סבלו לפני שנהרגו. "הן קיבלו את טבעת האש הראשונה ומתו במקום. שמעתי תיאורים קשים באיזה מצב מצאו אותן, כששאלו אותנו במשטרה אם אנחנו רוצים לראות, העדפנו שלא לראות ולזכור אותן איך שהן היו, איך שהן היו יפות וטהורות וטובות, כמו שהן היו בחיים".

הקמפיין למימון השיקום של בני המשפחה

לאחר האסון, ליעקב אב המשפחה לא נותר מי שיטפל בו צמוד. שרה לא הסכימה שהוא יקבל עזרה מבחוץ, וכעת הוא נותר בלי המשענת שלו. הוא זקוק כעת למימון דחוף לדיור חלופי מותאם לצרכיו, והם החליטו לצאת בקמפיין מימון המונים.

הקמפיין הוא גם עבור ילדיה של רונית שהפכו ייתומים מאם בין רגע. "אנחנו לעולם לא נעזוב אותם, אנחנו נהיה שם בשבילם בכל גיל", אליאור מדגיש, "הם יקבלו תמיכה. פיזית, כלכלית וגם נפשית. יש להם גם את כל המעטפת של העובדות הסוציאליות שלא עוזבות אותם לרגע". הילדים בימים אלה עם האבות, ואלימלך מציין ש"שהם ממש איתם ולא עוזבים אותם".

עסק ההופעות לחתונות שימשיך בכל הכוח

אליאור ואחיו הנוסף תומר הם ממובילי ענף הופעות המוזיקה לחתונות בירושלים ובבית שמש. מיד לאחר השבעה, אליאור ואחיו בחרו לשוב לעסק שלהם למרות הקושי. "ביקשנו היתר מהרב שלנו לעבוד כרגיל, כי זו העבודה העיקרית שלנו. הרבה אנשים שסגרו איתנו גם שנה קדימה שאלו אותנו האם נמשיך, והחלטנו שכן".

בפוסט שהעלה על הנושא בפייסבוק כתב אליאור: "למרות הכאב הגדול והתקופה הלא פשוטה, אני אמשיך לנגן ולשמח אתכם. המוזיקה והשמחות הן חלק בלתי נפרד ממני, ודווקא בימים כאלה הן נותנות לי כוח להמשיך".

"אנחנו יצאנו שמחים בגלל אימא. אימא הייתה האישה הכי שמחה בעולם, למרות כל הקושי שהיה לה. למרות הכול, היא הייתה אישה שרק רוקדת באירועים, בחגים, במסיבת פורים שעשינו. היא הראשונה שהייתה, רצה לרחבה ורוקדת ושמחה. אני ואחי אמרנו שזה מה שאימא הייתה רוצה. היא הייתה רוצה לראות אותנו ממשיכים לשמח את עם ישראל", הוא מוסיף.

אליאור בוחר לסיים את השיחה במסר חשוב לכולם, שהוא למד על בשרו: "הייתי מאוד מזלזל באזעקות, לא הייתי מתרגש. עוד יירוט. אני רוצה למסור לאנשים - לא לזלזל בהנחיות פיקוד העורף. לצערי זה קרה אצלנו במשפחה, והרבה אנשים שהיו מסביבי בשבעה אמרו שמאז האסון הם לא מזלזלים, די מפחדים והולכים למקלטים. מסר לעם ישראל - לא לזלזל בדברים האלה. הם מצילים חיים, וזה הוכח בפעם המיליון".