מהבניאס ועד האצות: ההשפעות הנסתרות של ירידת מפלס הכנרת

למרות עונת גשמים פעילה בחלקים מהארץ, באזור היקוות אגן הכנרת נרשמה השנה בצורת משמעותית. לפי ההערכות, ירדו באזור זה כ-70% בלבד מכמות המשקעים האופיינית לשנה גשומה - נתון שמצטרף לשנה שחונה נוספת שנרשמה אשתקד.

על רקע זה, מצב הכנרת מדאיג. נכון להיום עומד מפלס הכנרת על 213.04- מטרים, נמוך מפני הים, ובקצב הנוכחי הוא צפוי לרדת אף מתחת לקו האדום התחתון (214.35-). כך מסרו ל"היום" גורמים באיגוד ערים כנרת.

הבצורת אינה משפיעה רק על מפלס האגם עצמו, אלא גם על מקורות המים המזינים אותו. שניים מהמעיינות המרכזיים, הבניאס ומעיין דן, צפויים לסבול מירידה בשפיעה. "את ההשפעה של הבצורת נראה בעיקר בשנה הבאה, בהקטנת השפיעה של המעיינות. מדובר בתופעה המכונה 'זיכרון הידרולוגי'", מסביר ד"ר איל זיגל, מנהל תחום מים עיליים ברשות המים.

לירידת המפלס יש גם השלכות נוספות: פגיעה אפשרית בתיירות, פגיעה אסתטית בנראות האגם בעקבות נסיגת קו המים, וכן השלכות סביבתיות. בין היתר, קיימת הערכה (שעדיין נתונה במחלוקת מחקרית) כי ירידת מפלס עשויה לעודד התרבות של אצות אדומות, הפולטות חומרים שעלולים לפגוע באיכות המים.

בנוסף, ירידת המפלס מובילה גם להמלחת מי הכנרת. "לא מדובר ברמת מליחות שתפגע באגם עצמו, אך ביחס לתקני מי השתייה מדובר בבעיה - אם כי לא קריטית בשלב זה", מציין ד"ר זיגל.

ברשות המים פועלים לבלימת הירידה באמצעות "המוביל ההפוך" - פרויקט להזנת הכנרת במים מותפלים ממפעלי ההתפלה לאורך הים התיכון. עד יום העצמאות צפויה תוספת של 3-4 ס"מ למפלס, ובהמשך השנה תיתכן הזרמה נוספת של 7-8 ס"מ. היעד השאפתני: תוספת של עד 20 ס"מ.

במקביל, צפויה הפחתה בשאיבת המים מהכנרת לטובת המוביל הארצי, בין היתר בשל הרחבת מתקני ההתפלה. עם זאת, ישראל מחויבת להזרים מדי שנה לירדן בין 80 ל-100 מיליון מ"ק מים, והשאיבה לא תיפסק לחלוטין.

לצד זאת, גם תנאי הקיץ צפויים להשפיע: בקיץ מתון מאבדת הכנרת כחצי סנטימטר ביום, בעוד שבקיץ חם האובדן עשוי להגיע לסנטימטר ואף ל-1.5 ס"מ ביום.

למרות המצב המדאיג, ברשות המים מדגישים כי מדובר בתהליך מחזורי, וכי מספר עונות גשומות עשויות לשקם את המפלס. השפל ההיסטורי של הכנרת עומד על 214.87-, ובישראל מקווים שלא יישבר גם בתקופה השחונה הנוכחית.