לא מחכים למדינה: בעלי העסקים שנפגעו מירי הטילים פונים לגיוס המונים

במהלך מבצע "שאגת הארי", עסקים לא מעטים ספגו פגיעות ישירות של טילים, מה שאילץ אותם לסגור את שעריהם באופן זמני. אולם, ישנם בעלי עסקים שבוחרים שלא להמתין לקבלת הפיצויים מהמדינה, ועושים מעשה: פנייה לפלטפורמות גיוס המונים כדי לשקם את הנזקים ולפתוח את העסק מחדש במהירות האפשרית.

פלטפורמות אלו הופכות לקו הסיוע הראשון עבור מי שאינם יכולים לממן כרגע את העלויות הכבדות, כאשר המודל מבוסס על גיוס המונים עם תמורה (תשורות) למי שמסייע בשיקום.

"החזר הפיצויים יכול לקחת זמן"

אורי קורץ, הבעלים של "פלור בר יין" בתל אביב, מספר כי המקום נפתח בספטמבר 23', שבועיים בלבד לפני ה-7 באוקטובר. "ב-8 באוקטובר כבר הייתי במילואים מספר חודשים. בשבת ה-28 בפברואר העסק והבית שלי נפגעו מירי טילים. כרגע אני מפונה בבית מלון".

לדברי קורץ, עלות הנזקים בעסק צפויה לעלות על 200,000 שקלים. "ויטרינת עץ ייחודית שבנינו עלתה מעל 100,000 שקלים, ויטרינה נוספת קרסה, וישנם נזקי חשמל, בנייה ורכוש במחסן. הבנתי שהחזר הפיצויים מהמדינה יכול לקחת זמן, ובעל עסק צריך לתקן ולשלם קודם מכיסו. יש לנו 15 עובדים שצריכים להתפרנס והיינו חייבים עזרה כדי לפתוח מיד".

התמיכה הקהילתית הפתיעה אותו לטובה: עד כה גויסו כ-177,000 שקלים. בין התשורות היצירתיות שהציע המקום: תא שירותים על שם התורם (5,000 ש"ח), משמרת במטבח (800 ש"ח) ואפילו ארוחה זוגית שתוגש על שולחנות עם מפות לבנות בתוך אתר הבנייה של העסק ההרוס.

"זה לא היה בטבע שלי לבקש"

גם יעל בן כנען, הבעלים של חנות "בשביל הפרחים" בתל אביב, חוותה פגיעה קשה ב-28.2. חלונות החנות התנפצו, קירות נשברו וציוד רב נבזז בלילה שלאחר הפגיעה. המקרה של יעל מורכב במיוחד: היא רכשה את החנות לאחרונה, והיא הייתה אמורה לעבור לבעלותה הרשמית ב-1 במרץ – יום לאחר הפגיעה.

"זה מסרבל את ההתנהלות מול מס רכוש כי זה קרה 'במשמרת' של הבעלים הקודמים", היא מסבירה. בתוך זמן קצר היא גייסה 95% מיעד של 50,000 שקלים. "זה התחיל ממשפחה וחברים והגיע לאנשים שאני לא מכירה. אני ביישנית וזה אילץ אותי להתמודד עם פנייה לאנשים, אבל בסוף זה יצא טוב".

מגמה של ערבות הדדית

אסף גרינפלד, שותף מייסד ומנכ"ל קבוצת הדסטארט, מציין כי הפניות מצד עסקים שנפגעו מירי טילים הולכות ונערמות. "זו לא מגמה חדשה, ראינו אותה בעוצמה בקורונה", הוא מסביר. "עסקים זקוקים לתזרים כדי לשמר צוות ולשלם שכירות כשההכנסות נעצרות".

לדבריו, בשונה מתרומה רגילה, כאן מדובר בעסקה שמעניקה חום בלב לשני הצדדים: "בעל העסק מקבל הקדמת תזרים, והלקוח קונה למשל ארוחת בוקר לעתיד. זה סוג של אסקפיזם שמזכיר לנו שעוד נצא מהמצב הזה".