"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שלח לך" (ולא טילים) מאיראן: האוצר הקדום והמופלא של יהודי פרס

הוא הועתק ונוקד לפני כמעט אלף שנה • כתב יד עתיק המצוי בספרייה הלאומית מציג את המסורת המקראית ואת חיי התרבות של יהודי איראן

,עודכן
0השמעה
העתיק וגם ניקד - הסופר יצחק בן אברהם הלוי. צילום: באדיבות הספרייה הלאומית

בספרייה הלאומית שמור כתב יד עברי קטן ונדיר, שנוצר בפרס בתחילת המאה ה־12, החושף פרק מרתק בתולדות יהדות איראן ובמפגש התרבויות בין יהודים למוסלמים במזרח התיכון.

כתב היד מכיל באופן יוצא דופן פרשה אחת בלבד מתוך התורה - פרשת "שלח לך" מספר במדבר.

חלק מאוצר קדום

למרות גודלו הצנוע, כתב היד מציג מלאכת סופרים מרשימה. בשנת 1106–1107 העתיק אותו הסופר יצחק בן אברהם הלוי, שלא רק העתיק את הטקסט המקראי אלא גם הוסיף לו ניקוד, טעמים ומסורה קטנה וגדולה. הוא אף סימן את חלוקת הקריאה לפי המחזור התלת־שנתי של המנהג הארץ־ישראלי הקדום.

תב היד העתיק. העיטור דמוי "שטיח" בעמוד הראשון,צילום: הספרייה הלאומית

מראהו של כתב היד מלמד על הסביבה התרבותית שבה נוצר; העמוד הראשון מעוטר בעיטור דמוי "שטיח", סגנון המוכר מכתבי יד מוסלמיים בני התקופה, ובמיוחד מעותקי קוראן. השפעות אמנותיות אלה מעידות על הדיאלוג התרבותי בין יהודי האזור לבין החברה המוסלמית שסביבם.

אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, ד"ר חיים נריה, אומר כי ייתכן שגם עצם יצירת חוברת המכילה פרשה אחת בלבד הושפעה ממסורות מוסלמיות של חלוקת הקוראן לחלקים קבועים לקריאה מחזורית.

בתחילת המאה ה־20 היה כתב היד בבעלות פרטית באיראן, ולימים הגיע למערב. בשנת 1951 תרמו אותו בני הזוג אברהם ואנה טולין לאוסף הספרייה הלאומית, וכיום הוא נשמר כחלק מאוצר כתבי היד העבריים - עדות נדירה למסורת המקראית ולחיי התרבות העשירים של יהודי איראן לפני כמעט אלף שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר