החיים באילת | המלונות עובדים והחופים מלאים: "כמו לברוח לרגע מישראל"

קבלו דוח עדכני מאילת: בתי המלון שנסגרו בתחילת המלחמה נפתחים בזה אחר זה, ובעקבות ביקוש - המחירים עולים. כל דירות ה־Airbnb הושכרו, וכך גם החדרים באכסניות. החנויות בקניונים ובטיילת פתוחות, וחופי הים מלאים במתרחצים. לצד הגבלות פיקוד העורף, נראה שהשגרה באילת מתקיימת, למעט כמה אטרקציות שנשארו סגורות.

שליו דיין, במקור מדימונה, עבר לפני כמה חודשים לתל אביב. כשהבין שלהיות במוקד הטילים במרכז הארץ זו לא החוויה הכי טובה עבורו, ירד עם עוד חמישה חברים לאילת.

"אין ספק שהבריחה לאילת היא אסקפיזם. פגשנו פה הרבה אנשים. יש פה ים ושמש, וזה ממש מרגיש כמו רגע של בריחה מישראל", הוא אומר.

אבל גם באילת נשמעות בשבוע האחרון אזעקות. "דאגו לעדכן אותנו שאנחנו עדיין בישראל, עם כל האזעקות והשיגורים. כנראה באיראן ראו שיש נהירה לאילת ולכן החליטו לטווח אותנו. ועדיין - זה מקום רגוע יחסית. אנחנו חייבים קצת אוורור. רצינו לראות אנשים ולא רק מקלט".

שליו מספר שהאזעקות האחרונות שנשמעו באילת בשבת וביום ראשון בבוקר תפסו אותם בחוף הים. "אין הרבה מיגוניות בחופי הים, אז כולם מצטופפים באלה שיש. ראינו שאין מקום במיגונית, אז נשכבנו על הרצפה עם ידיים על הראש וחיכינו שזה יעבור. הלוואי שהיו מנחיתים פה עוד איזו מיגונית עם מנוף.

"בניגוד לאזעקות במרכז, באילת אתה במין חופשה, אז רגע אחרי אזעקה אתה חוזר לשגרה לים, לשמש, לבילוי. אי אפשר לעצור את החיים שלנו בגלל אזעקות ובגלל טילים, אחרת בכל פעם שיש שיגור לישראל היו עוצרים את המדינה ולא היינו יוצאים מהבית".

"יש מרחבים מוגנים"

שליו לא לבד. מיכל, תושבת גוש דן, מורה במקצועה, ארזה את עצמה ואת בתה הקטנה וירדה לאילת יומיים אחרי שהתחילה המלחמה.

"בהתחלה שקלתי להיות באחד הקיבוצים או המושבים בערבה, אבל מהר מאוד הבנתי שאני מעדיפה להגיע לאילת. היתה לי חופשה מתוכננת בפורים ובחרתי להגיע במקום זה לבית מלון. היתרון בבית מלון הוא שיש בו מרחבים מוגנים. יש בריכה, יש חדר אוכל ויש נגישות לחוף הים. במקרה של התרעה מקדימה לשיגור מאיראן יש את הזמן להגיע גם מחוף הים לאחד מבתי המלון ולהיכנס למרחב מוגן".

מיכל מספרת שבדירה שלה במרכז הארץ יש ממ"ד, אבל בגלל ריבוי האזעקות היא הבינה שאפילו לגינה הסמוכה היא לא יכולה לרדת עם הילדה הקטנה שלה.

"מצאתי את עצמי מחשבת לאיזו גינה ללכת, שיש בסמוך לה מקלט ציבור, ואז הבנתי שהרבה מאוד חשבו על זה ולא היה לנו מקום במקלט. זו תחושה של תסכול".

מיכל מספרת שאחרי כמה ימים במלון, כשביקשה להאריך את השהייה, הודיעו לה שמחיר החדר ללילה גבוה ממה ששילמה בימים הראשונים. היא בחרה לעבור לבית מלון אחר, שבו יש מקלט גדול יותר ונוח יותר לשהות בו.

"מובן שמדובר בהוצאה כספית לא קטנה, אבל זה המחיר של שקט נפשי. ברדיוס שבו המלון ממוקם הכל קרוב. גם אם אני הולכת לחוף הים, אני מספיקה להגיע למקלט במלון. היתרון הוא שהכל פה באזור התיירות קרוב. המינוס היחיד זה היעדר מכבסות לשירות עצמי". כמו כן, מיכל מספרת שפגשה באילת לא מעט חברים, משפחות עם ילדים שבחרו לצאת מאזור המרכז המטווח ולהירגע בעיר הדרומית.

"ויכוחים עם הקונים"

לצד המשפחות שיורדות לאילת אפשר למצוא גם צעירים רבים, ואפילו בני נוער, שביקשו מהוריהם להגיע לאילת כדי להירגע מלילות ללא שינה. ארז, תושב מרכז הארץ, שלח את ילדיו המתבגרים לבני משפחתו שמתגוררים באילת.

"הם לא יכולים להישאר כל היום בבית. הם מתחרפנים מזה, בלילה הם בקושי ישנים בגלל האזעקות והשיגורים מאיראן, ורוצים להסתובב ולראות חברים. הבנו שאילת היא מקום יותר רגוע, ובעצם חופשת הפסח כבר התחילה. הסכמנו שייסעו לאילת, בתנאי שיהיו רק באזור הקניונים, בתי המלון וחופי הים ברדיוס שיש בו מרחבים מוגנים".

דניאלה איליצקי, שעובדת באחת המסעדות בעיר, מספרת שהעסקים כרגיל. "המסעדה שאני עובדת בה פתוחה מהיום הראשון. יש פה הרבה מאוד נופשים שמחפשים מקום לאכול ומחפשים שגרה וחופש.

"בימים הראשונים כמעט לא היו אזעקות באילת והכל נראה רגיל. בארבעת הימים האחרונים הושמעו בעיר כמה אזעקות. מה שהפתיע אותי שמרבית האנשים בכלל לא קמו מהשולחן בזמן האזעקה או ההתרעה, אלא המשיכו לשבת ולאכול. אנחנו ביקשנו מהם ללכת למרחב המוגן, אבל לא כולם רצו, למרות שהמרחב המוגן ממש צמוד".

אלה, שעובדת באחת החנויות בטיילת באילת, מספרת כי בזמן האזעקות הם מוציאים את האנשים מהחנות ושולחים אותם אל מרחב מוגן סמוך.

"בהתחלה היו לנו אנשים בחנות שלא הפריע להם שיש אזעקה או התרעה מקדימה והם המשיכו בקניות, אבל אנחנו לא מוכנים לסכן את עצמנו. ברגע שיש התרעה אנחנו מודיעים לכולם ללכת למרחב המוגן הצמוד. היו לנו כמה ויכוחים עם קונים, אבל אנחנו לא מוותרות".