"אם טיל היה פוגע בבית שלי, בעולם היו חוגגים"

במשך יותר מעשור נאבק חן מזיג בדה־לגיטימציה של ישראל, בנרטיבים השקריים המקיפים אותה ובעליית האנטישמיות המתלווה לכך. בין אם באמצעות פוסטים ויראליים ברשתות החברתיות, או בעימותים תקשורתיים כמעט בכל ערוץ טלוויזיה בינלאומי מרכזי, מה-BBC  ועד לתכנית של פירס מורגן.

מזיג, שהפך את פעילות ההסברה שלו לארגון של ממש והקים את מכון תל אביב למאבק באנטישמיות, מספר בראיון מיוחד ל"היום", כי הוא נשען על נתונים סטטיסטיים שקובעים באופן חד משמעי, כי "מצבה התדמיתי של ישראל בעולם הוא הגרוע ביותר מאז הקמת המדינה".

הראיון צולם ימים ספורים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי", בנקודת תצפית ביפו שאינה רק יפה, אלא גם מכילה בתוכה את שכבותיה ומורכבותה של מדינת ישראל: מימין, קו החוף המודרני של תל אביב. ומשמאל, סמטאותיה ההיסטוריות של יפו, יחד עם כנסייה ומסגד.

לא שיערנו כי מאותה נקודת תצפית עצמה, עבודתו של חן מזיג - חשובה כל כך בימים רגילים - תעבור למקלטים ותהפוך לדחופה אף יותר. במערב רבים ממשיכים לאמץ הלך רוח שישראלים ויהודים מכירים היטב, במיוחד בשנתיים האחרונות. וכעת המשטר האיראני, "ראש התמנון", עומד בלב התמיכה הזו.

במסגרת פרויקט "המיליון ה־11" של "ישראל היום" - קריאה ציונית להבאת מיליון יהודים למדינת ישראל בשנים הקרובות - מזיג, המתגורר כיום בלונדון, הדגיש את ההשפעה חסרת התקדים של טבח 7.10 ומלחמת חרבות ברזל על יהדות התפוצות. הוא מתאר השפעה שלא נראתה בעבר בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

"יהודים מותקפים בניו יורק, בלוס אנג'לס, בוושינגטון ובלונדון. זו לא מתקפה רק על ישראל, זו מתקפה על העם היהודי כולו. ויהודים ברחבי העולם משלמים עליה את המחיר," אמר.

"אני חושש שהממשלה וגופים אחרים של מדינת ישראל אינם מבינים עד כמה המצב חמור. הם חושבים שאפשר לעשות כמה צעדים קטנים או לפנות לקהל מסוים, ואולי משהו ישתנה. אבל אפילו במפלגה השמרנית, שבעבר הייתה כל כך פרו־ישראלית והבינה מדוע יש לנו זכות להגדרה עצמית, גם שם רואים קולות שנעשים עוינים יותר."

"מחלת נפש"

לונדון, שבה מזיג מתגורר, נחשבת לאחת הערים העוינות ביותר בעולם כלפי ישראל עם היסטוריה ארוכה של הפגנות פרו־פלסטיניות ובאנטישמיות הולכת וגוברת. גם כעת, במהלך מבצע שאגת הארי, התקיימו בעיר הפגנות תמיכה במשטר האיראני ואבל על חיסולו של המנהיג העליון לשעבר, עלי חמינאי.

"בעלי אינו יהודי. כל החברים שלו היו מהקהילה הלהט"בית והוא עבד בעבר בעולם האופנה. מאז ה-7 באוקטובר הם הפסיקו לדבר איתו. מכל החברים שלו, מכל הקולגות שלו - נשארו רק שניים או שלושה חברים. המשכתי להתנצל בפניו. אמרתי לו, 'אני כל כך מצטער שאיבדת כל כך הרבה חברים'. והוא אמר: 'זה לא קשור אלייך. זה לא משהו שעשית. זה פשוט מי שאתה.'"

הגורמים הקולניים ביותר, המפיצים מסרים אנטי־ישראליים, הם בני דור ה-Z דרך הרשתות החברתיות. שם, הם נחשפים למיליוני שיתופים של נרטיבים שקריים, או לתכנים של דמויות כמו קנדיס אוונס וטאקר קרלסון, הידועים בעוינותם לישראל ובהפצת תיאוריות קונספירציה.

"יש מיליוני אנשים שעברו שטיפת מוח וחושבים כך," אמר מזיג. בהתייחסו למקרה של נמו, זוכה אירוויזיון 2025, שהחזיר את גביע הזכייה כשהוא מרוסק לחתיכות כמחאה על השתתפות ישראל בתחרות, אמר: "אני חושב שזו מחלת נפש להגיע למצב שבו אתה שונא מדינה ואת האנשים שלה כל כך עד שאתה עושה דבר כזה. מה אתה מנסה להוכיח בזה?"

לדבריו, תחושת החרם סביב מדינת היהודים וכל מי שמזוהה עמה, יחד עם זינוק חסר תקדים באנטישמיות והיעדר תגובה משמעותית מצד ההנהגה הבריטית, דוחפים את יהודי לונדון לשקול עלייה לישראל.

"זה היה סיוט עבור כל כך הרבה יהודים בלונדון וגם עבור ישראלים. בשלב הזה רבים מהחברים שלי כבר לא שואלים אם יעזבו את לונדון לישראל. הם רק שואלים מתי. מתי נעשה עלייה?"

התחושה הזו באה לידי ביטוי גם בנתון מפתיע: בשנה האחרונה נרשמו שיאים בעלייה מבריטניה, גם במהלך מבצע "עם כלביא". עבור מזיג, העיתוי דווקא הגיוני לחלוטין.

"אתה רואה סרטונים שיוצאים מישראל של אנשים שרצים על חייהם, מפוחדים ומסתתרים במקלטים. ואז, בלב לונדון, אנשים צועקים 'תמשיכו להפציץ אותם', ורואים אנשים מהללים את איראן. זו גם הסיבה שאנשים לא מגנים את המשטר באיראן בזמן שהוא טובח בעשרות אלפי אזרחים חפים מפשע, שכל מה שעשו הוא להפגין.

"קהילות בבריטניה שהיו מאוד קולניות נגד מלחמות ובעד זכויות אדם אפילו לא מסוגלות להוציא מילה אחת כדי לומר שזה לא בסדר? הם חושבים שזה מגיע לנו. אם רקטה או טיל היו פוגעים מחר בבית שלי או בבית של המשפחה שלי והם היו נהרגים - אנשים ברחבי העולם היו חוגגים".

"אין דבר כזה יהודי טוב בעיני אנטישמי"

מזיג הדגיש כי ההבנה הזו הובילה לשינוי מחשבתי של ממש אצל רבים בקהילה היהודית. "זה משהו שקשה מאוד לחיות איתו. איך נוכל לחיות בבריטניה כשאנשים ברחובות שלנו חוגגים את זה? כאשר תמונות וסרטונים כאלה של אלימות אפילו לא מעוררים חלק קטן מהתגובה שסרטון דומה מעזה היה מעורר? תמונה כזו מעזה הייתה מיד פותחת כותרות".

בבריטניה יש את אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. למה לדעתך היהודים עדיין מהססים להגיע לכאן?

"אני חושב שיש יהודים בריטים שלמרות שהם תומכים בישראל בלבם, הם מעמידים פנים שהם ביקורתיים מאוד כלפי ישראל ואומרים שהם לא ציונים מתוך מחשבה שזה ייתן להם 'כרטיס חופשי' ויגן עליהם. אבל ברור שזה לא יקרה, כי אין דבר כזה יהודי טוב בעיני אנטישמי. עבור אנטישמי כל יהודי הוא רע. היהודי היחיד שהם מוכנים לקבל הוא יהודי שמוכן לומר את אותם הדברים שהם אומרים.

"יש את החלק הזה בקהילה היהודית, אבל אני חושב שהוא מיעוט. הרוב הגדול של יהודי בריטניה עדיין נאחז בתקווה שאולי הדברים ישתנו".

לדברי מזיג, הממשלה הישראלית הנוכחית - וגם כל ממשלה שתיבחר בבחירות הקרובות - נושאת באחריות גדולה לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל כדי לעודד עלייה.

"המנהיג הבא של המדינה הזו יצטרך לענות על הרבה שאלות. איך אנחנו הולכים לעזור ליהודי התפוצות להרגיש בטוחים יותר? איך נעבוד קשה כדי להבטיח שישראל תהיה בטוחה? ה-7 באוקטובר לקח מיהודים וישראלים ברחבי העולם את תחושת הביטחון.

"אני חושב שמי שיוביל את המדינה הזו יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להחזיר אותה. באמצעות החזרת הביטחון כמובן, אבל גם באמצעות יצירת דרכים טובות יותר לספר את הסיפור שלנו. ישראל עשתה טעויות, כמו כל מדינה אחרת בעולם. דברים לא חייבים להיות מושלמים כדי להיות יפים, וישראל יפה מספיק כדי שרבים מאיתנו יסכנו את חייהם כדי להילחם עבורה. וזה מה שאנחנו צריכים להמשיך לעשות. זו ההבטחה של 'לעולם לא עוד'."