מגדל הפיקוח בעטרות. צילום: חנן גרינווד

שדה התעופה בעטרות יהפוך למרכז מורשת לאומי לתעופה

אחרי שפורסם ב״היום״ על ההחלטה לשמר את שדה התעופה ההיסטורי, כעת יוקם במקום מרכז מורשת לאומי שיספר את היסטוריית התעופה הישראלית • לצד זאת, המרכז יספר את סיפור ההתיישבות היהודית בעטרות ואת מורשת מבצע אנטבה • כבר בינואר האחרון נרשמה התנגדות מתוך עיריית ירושלים להקמת שכונה חרדית במקום

אחרי שפורסם ב"היום" על התכנון לשמר את טרמינל שדה התעופה בעטרות: המבנה הנטוש יתעתד להפוך למרכז מורשת לאומי לתעופה, אשר ינציח בחלקו את ההתיישבות היהודית במקום ואף את מבצע אנטבה.

אחרי עשורים בהם עמד המבנה נטוש, הטרמינל בשדה התעופה ההיסטורי ששימש את ירושלים משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד תקופת האינתיפאדה השנייה ישוקם ויהפוך למיזם תיירותי בניהולה של עיריית ירושלים, כשבמרכזו שלושה נדבכים: הנצחת תולדות התעופה הישראלית, חשיפת סיפורם של מתיישבי עטרות וכן הנחלת מורשת מבצע אנטבה. בסמוך למתחם תוקם שכונה החדשה שצפויה להיבנות במקום.

כזכור, בחודשים האחרונים עומלים גופים רבים ובראשם עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל על מנת לאשר את התכנית לבניית השכונה שנמצאת בשטח המדובר.

בין היתר, פרסמנו בעבר ב"היום" כי בתכנית המאושרת הוחלט לשמר מספר אלמנטים הקיימים במקום בו תיבנה השכונה, וביניהם גם הטרמינל ההיסטורי. השבוע הגישה ועדת ההיגוי לנושא עטרות, זו שהוקמה אחרי החלטת ממשלה בנושא וכוללת את משרד המורשת, התיירות, האוצר, התרבות והספורט ונוספים בראשות מנכ"ל משרד המורשת איתי גרנק, את המלצותיה לגבי עתיד הטרמינל. שם, קבעה הוועדה כי המרכז שיוקם בשטח הנטוש יופעל על ידי עיריית ירושלים ויתבסס על עצמאות כלכלית שתושג באמצעות הכנסות עצמיות.

הוועדה נימקה את המלצותיה באשר לשלושת נושאי הליבה שיובילו את המרכז "מתוך ראייה המשלבת צדק היסטורי, פוטנציאל תיירותי וערכים לאומיים". לדבריה, "העוגן התיירותי והכלכלי של המיזם יתמקד בתולדות התעופה הישראלית, אשר אין מקום מתאים יותר לספר את סיפורה מאשר בטרמינל היסטורי אותנטי, ששימש בפועל כשער כניסה לישראל. השימוש במבנה הקיים מעניק למיצגים תוקף ומשמעות שאי אפשר לייצר במבנה חדש, והוא צפוי להוות מוקד משיכה לקהל רחב שיבטיח את קיומו העצמאי של האתר".

לדבריו של גרנק, ״הטרמינל בעטרות הוא נכס שלא נוצל במשך שנים רבות. הפיכתו למרכז מורשת המשלב אטרקציה תיירותית מובילה עם תוכן ערכי עמוק, היא הפתרון הנכון ביותר – גם כלכלית וגם לאומית. המתווה שגיבשנו יחד עם עיריית ירושלים מבטיח כי המקום לא יהיה רק אנדרטה לעבר, אלא מוקד פעילות שוקק חיים שיתרום לפיתוח צפון ירושלים כולה״.

לצד ההיבט התעופתי, המקום ינציח את מתיישבי היישוב היהודי שעמד במקום בחצי הראשון של המאה הקודמת. "המושב, שהיה נקודת התיישבות חלוצית ומבודדת מצפון לירושלים, עמד בגבורה במצור קשה במהלך מלחמת העצמאות עד לנפילתו הכואבת", הוסבר. "השדה, שהורחב לימים על חורבות בתי המושב ואדמותיו, ישמש כעת כפלטפורמה חיה להנצחתו. הצגת סיפורם של החלוצים, עמידתם האיתנה והמחיר ששילמו, במקום בו לחמו וחלמו, מחזירה את הזיכרון היהודי למרחב, עושה צדק היסטורי ומעניקה למורשת הקרב של מגני ירושלים את הכבוד הראוי".

כזכור, בינואר האחרון פרסמנו כי במהלך אישור תכניות ציין נציג משרד הבינוי והשיכון שקיימת עמדה לפיה צריכה להיות "התיישבות ואחיזה יהודית בקצה הצפוני של ירושלים".

שב"חים חוצים את גדר ההפרדה בעטרות

סגן ראש העיר ירושלים יוסי חביליו, אשר נכח בדיון, לא נשאר חייב והתרעם על המהלך: "למה להקים שכונה ליהודים ולא לערבים? זה לא כתוב, אבל כולנו יודעים", הגיב כשהתכוון לכך שהשכונה מיועדת לאוכלוסייה החרדית. "צריך לייעד את השכונה הזו לערבים, היא נמצאת בלב אזור פלסטיני", הוסיף. בתוך כך, מעניין יהיה לראות האם יגיעו התנגדויות דומות למהלך, שכאמור מוצע כבר לממשלת ישראל.

כנדבך משלים, ציינה הוועדה כי חסר כיום אתר לאומי מרכזי שמנציח את מורשת מבצע אנטבה, אשר היווה פעולה ישראלית פנומנלית בשטח אויב; "שילוב סיפור המבצע, בו נפל מפקד סיירת מטכ"ל סא"ל יוני נתניהו ז"ל, בתוך מתחם תעופתי היסטורי הוא טבעי ומתבקש", ציינו.

לפיכך, הציעו חברי הוועדה כי יוקם במבנה מיצג חדש שינציח את פעולת החילוץ ההיסטורית ויעניק למקום "תוכן של גבורה, ערבות הדדית ומצוינות ישראלית". על פי שר המורשת, חבר הכנסת עמיחי אליהו "אנו לוקחים מקום שהיה סמל לעזובה ומפיחים בו חיים חדשים". לדבריו, "השילוב המיוחד בין הכנפיים של התעופה הישראלית לבין השורשים העמוקים של חלוצי עטרות ולוחמי אנטבה ייצור פסיפס מרתק שימשוך מבקרים מכל הארץ והעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...