בעיצומה של המלחמה: בבני ברק תועד שלט שנתלה בכניסה למקלט באולם שמחות, המודיע על "מקלט מופרד" במקרה של ירי טילים. לפי השלט, בעת הישמע אזעקה, המקלט השייך לאולם "מיועד לשימושן של נשים בלבד" - כאשר על הגברים לחפש מחסה בחניון של מרכז "טרם" הסמוך. נזכיר כי הערב (חמישי) האריך פיקוד העורף את ההנחיות האוסרות על התקהלויות של מעל ל-50 איש.
הגישה: "שיטת הסמוך"
ישיבות ממשיכות לפעול כמעט כרגיל, בתי מדרש מלאים בבחורים וסדרי הלימוד מתקיימים. מבחינת חלק מהציבור החרדי, דווקא בזמן מלחמה יש חשיבות מיוחדת להמשיך ללמוד תורה. בעיני רבים מהם זהו חלק מהמאמץ של עם ישראל, סוג של הגנה רוחנית.
אבל לא מדובר רק בלימוד תורה. במהלך הימים האחרונים מתקיימים במגזר החרדי חתונות כרגיל, טישים המוניים עם מאות ולעיתים אף אלפי משתתפים. רק לפני ימים ספורים נחגג חג הפורים ברחובות הערים חרדיות כמעט ללא שינוי - עם התקהלויות גדולות וחגיגות המוניות. התחושה היא שבחלקים מהציבור החרדי הנחיות פיקוד העורף פשוט אינן נתפסות כחובה אמיתית. עבור רבים מהם המדינה איננה סמכות מחייבת, והגישה היא "שיטת הסמוך" - יהיה בסדר.
אבל כאן כבר לא מדובר רק בפער תרבותי או אידיאולוגי, אלא בסכנת חיים ממשית. טילים ואזעקות לא מבחינים בין מגזרים, בין בתי ספר לבתי מדרש, או בין חתונה לאירוע אחר. כאשר מתקיים אירוע עם מאות או אלפי משתתפים ללא מרחבים מוגנים וללא הקפדה על הנחיות הבטיחות, הסיכון הופך לעצום. אם חלילה יפגע טיל באזור של אירוע שכזה - חתונה, טיש או בית מדרש עמוס - מדובר בתרחיש של אירוע רב נפגעים בקנה מידה עצום.
מאות פצועים והרוגים במקום אחד הם מצב שגם מערכות החירום מתקשות מאוד להתמודד איתו, פיקוד העורף וכוחות ההצלה אינם בנויים לאירוע בסדר גודל שכזה. ולכן לא מדובר בשאלה פוליטית - זו שאלה של אחריות בסיסית לחיי אדם. מלחמה מחייבת את כל האזרחים, מכל מגזר, להקפיד על אותן הנחיות בטיחות. כאשר חלקים שלמים בחברה מתנהלים כאילו המלחמה מתרחשת במקום אחר, הסיכון אינו נשאר רק אצלם. הוא הופך לסכנה עבור כולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו