"לרוץ למקלט בשבוע הראשון לעלייה זה סוריאליסטי": על גאווה ושליחות

ג'וש רוז (33) ממנצ'סטר עזב את בריטניה בעקבות הזינוק באנטישמיות והנידוי שחווה כיהודי בקהילה הגאה ובשמאל הפוליטי מאז ה-7 באוקטובר • את תוכניותיו השלוות ללימודי עברית ברעננה קטעה המתקפה האיראנית, שאילצה אותו לישון על רצפת בטון ולחגוג את פורים בבונקר תל אביבי • למרות הפאניקה והכאוס, הוא מוקסם מהחוסן הישראלי, מסרב להסתכל לאחור ומצהיר: "הרווחתי ביושר את המעמד שלי כאזרח ישראלי" • צפו בסרטון

ג'וש רוז- ציונות שכבר לא חשבנו שקיימת בימינו. צילום: מיכאל וקסל

אם תבקשו מג'וש רוז, עולה חדש בן 33 ממנצ'סטר, לתאר את השבוע הראשון שלו בישראל, המילים שהוא יבחר יהיו "כאוטי, סוריאליסטי ומעייף". רוז נחת בישראל בסוף חודש פברואר, בתחילה במסגרת משלחת של יוצרי תוכן ומשפיענים שעוסקים בהסברה ברשתות החברתיות.

הכל נראה פסטורלי, אך התוכנית להישאר ולבנות כאן את חייו קיבלה תפנית חדה כבר בשבת בבוקר הראשונה שלו כאזרח. "הלכתי לארוחת בוקר כדי להיפרד מכולם ואז הייתה אזעקה", הוא משחזר את רגעי האזהרה לפני המתקפה האיראנית. "זה סוריאליסטי להפליא כשמגיעים מבריטניה, זה לא משהו שחוויתי אי פעם".

התוכנית המקורית של ג'וש הייתה לעבור לאולפן ברעננה לחמישה חודשים אינטנסיביים של לימודי עברית, אך המציאות הביטחונית הכתיבה מסלול אחר.

לאחר שמצא את עצמו לבד במקלט בעיר כשהטיסות של כל שאר חברי המשלחת בוטלו, החליט לחזור לתל אביב ולהשתקע בדירת חדר עם חברים, תוך כדי ריצות תכופות לממ"ד ולילות ללא שינה. "חבר שלי אמר שזה מה שקורה כאן וזו החוויה הכי ישראלית שיש - אתה זורם, אתה משנה דברים", הוא מספר.

"לא יכולתי לראות לעצמי עתיד בבריטניה"

ההחלטה של ג'וש לעלות לישראל לא נולדה במקרה. "האנטישמיות בבריטניה עולה במהירות ואני לא רואה שום סימן לכך שזה ישתנה", הוא מסביר, ומזכיר בין היתר את סיכול פיגוע הטרור הענק שתוכנן נגד מוסדות יהודיים בעיר הולדתו, אשר לדבריו עלול היה להיות פיגוע הטרור הגדול ביותר בהיסטוריה של בריטניה.

מעבר לאנטישמיות הגלויה ולחולשת הממשל הבריטי בטיפול בקיצוניות, ג'וש, שהוא הומו ויהודי, חווה נידוי כואב דווקא מצד אלו שהיו אמורים להיות חבריו לקהילה ולמחנה הפוליטי הליברלי.

"הקהילה הגאה בבריטניה הייתה באמת לא מסבירת פנים לחבריה היהודים בשנתיים האחרונות", הוא מספר. הוא מתאר מציאות שבה מצעד הגאווה בלונדון לא יכול היה להבטיח את ביטחונם של צועדים יהודים, ארגונים שחסמו אותו ברשתות החברתיות רק משום שביקש הכלה, ואפילו חברים אישיים שניתקו עמו קשר בגלל יהדותו ותמיכתו בישראל.

"הייתי במחאות נגד טיפולי המרה ובדרישה שהומואים יוכלו לתרום דם, והפסקתי לעשות את זה אחרי ה-7 באוקטובר כי פשוט כבר לא היינו רצויים במרחבים האלה", הוא משתף, ומתאר את התחושה הקשה של להיות "חסר בית פוליטי" ולאלץ להתמודד עם "גזלייטינג" מצד השמאל הבריטי.

החוסן הישראלי ופורים בבונקר 

למרות הפאניקה הטבעית וחוסר הוודאות שחווה בימים הראשונים נוכח האזעקות, ג'וש מצא בישראל בדיוק את מה שחיפש: חוסן נפשי ותחושת שייכות. "להיות במקלט עם אנשים שמעולם לא פגשתי קודם והם מחלקים שוקולדים וממתקים, זה סוריאליסטי", הוא מתאר בהתרגשות. בעיניו, המנטליות הישראלית שממשיכה את החיים למרות האיומים היא השראה של ממש.

"בבריטניה אנחנו מוקפים באנשים שעושים קוספליי של טרוריסטים באוניברסיטאות ונעלבים מהצל של עצמם, ואני מעדיף להיות ליד ישראלים שיכולים להמשיך ביום שלהם כשמעל הראש שלהם מתפוצצים טילים בליסטיים".

השיא של אותה חוויה ייחודית היה בחגיגות חג הפורים. המסיבות הגדולות בוטלו, והתחפושות נשארו עמוק במזוודה ששקלה מעבר למותר, אך החגיגה נמשכה מתחת לאדמה. "הייתה לנו מסיבה במקלט, זה היה מדהים להיות ליד אנשים שחוגגים בין אזעקות לטילים", הוא נזכר בחיוך, ומגדיר זאת כחוויה היסטורית של פעם בחיים שמקבילה לסיפור פורים המקורי.

להפיץ "שמחה יהודית" לעולם 

כיום, במקביל לניסיונותיו לבנות חיים חדשים וללמוד עברית, ג'וש מפעיל עמוד אינסטגרם שבו הוא מתאר את עצמו כיהודי מלא ("fully Jew not-ish"), כעקיצה כלפי מפורסמים שמשתמשים בזהותם היהודית רק כשזה נוח להם ושותקים כשיהודים מותקפים.

למרות שהוא מעיד על עצמו כאדם פרטי שנרתע מהטייטל "משפיען", הוא מצא ייעוד בהפצת תכנים חיוביים על "שמחה יהודית" והחוויה הישראלית, במטרה לתת קול להומואים ויהודים ברחבי העולם שמרגישים מבודדים במדינותיהם.

כשנשאל אם במהלך אותם ימים של אזעקות ולינה על רצפת בטון חלפה בראשו המחשבה לוותר, לעזוב את הארץ ולחזור לאנגליה, התשובה שלו חותכת: "לא, זה אפילו לא עלה בדעתי". מבחינתו, השבוע המטורף הזה היה מבחן הכניסה האולטימטיבי לחברה הישראלית. "בעוד חודשים ושנים אוכל להסתכל אחורה ולהגיד ששרדתי את השבוע המטורף הזה, וזה מרגיש כאילו באמת הרווחתי את המעמד שלי כאן כאזרח ישראלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר