המצב המיוחד בעורף הוארך ביותר משבועיים: מה זה אומר

הממשלה החליטה היום (שלישי) להאריך את המצב המיוחד בעורף בשבועיים, עד ל-26 למרץ, כפי שפורסם לראשונה אתמול ב"היום". 

מהי הכרזה על "מצב מיוחד בעורף"?

חוק ההתגוננות האזרחית מציין שני מצבי לחימה שבהם מוקנות לכוחות צה"ל סמכויות מיוחדות בעורף הלחימה: "שעת התקפה" - הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה על ישראל ועד תום 24 שעות מתחילת ההתקפה.

"מצב מיוחד בעורף" - המצב הרלוונטי כרגע למבצע "שאגת הארי" - מוכרז כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית במדינה כולה או בשטח מסוים.

הסמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף מוקנית בחוק לממשלה, או לשר הביטחון, אם הממשלה לא מימשה את סמכותה. הכרזה של הממשלה צריכה להיות מאושרת על-ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך חמישה ימים. הכרזה של שר הביטחון פוקעת בתוך 48 שעות אלא אם הוארכה לחמישה ימים על-די הממשלה, ואז צריכה להיות מוארכת לתקופה ארוכה יותר על-ידי ועדת חוץ וביטחון.

בתקופת כהונת הממשלה ה-37 חל "מצב מיוחד בעורף" לאורך תקופה ארוכה של למעלה משנתיים: בעקבות מתקפת שבעה באוקטובר הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ביחס לשטח עוטף עזה, ובהמשך אותו היום הרחיב את הכרזתו לשטח המדינה כולה. לאורך מלחמת "חרבות ברזל", הוארכה ההכרזה כמה פעמים נוספות בידי הממשלה, הארכות שדרשו את אישור ועדת החוץ והביטחון.

עם פתיחת מבצע "עם כלביא", הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, ובהמשך ביקשה הממשלה להאריך את ההכרזה עד ל- 30 ביוני. בתום תקופה ארוכה של מעל שנתיים, אישר שר הביטחון בסוף אוקטובר 2025 להסיר את הגבלות "מצב מיוחד בעורף" שחלו במדינה.

עם פתיחת מבצע "שאגת הארי", הכריז שוב שר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף" בכל שטח המדינה. הממשלה האריכה הכרזה זו עד ל-12 במרץ 2026, הכרזה שאושרה בהמשך על-ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מה הן המשמעויות של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף"?

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מאפשרת לכוחות צה"ל להפעיל סמכויות שונות בשטח שנקבע בהכרזה. כך לדוגמה, קצינים בכירים מסוימים בצה"ל רשאים לתת לכל אדם, לחלק מהציבור או לציבור כולו הוראות הנדרשות לשמירה או הצלת חיי אדם או רכוש. הם רשאים, בין היתר, לחייב אזרחים לשהות במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך ולתת הוראות לגבי ציוד אישי לצורכי התגוננות אזרחית.

קצינים בכירים בצה"ל רשאים גם להורות למחזיק במקלט לפנות את הציוד שנמצא בו באופן מידי. כמו כן, המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה. בלי קשר למצב המיוחד.

החוק, אגב, מחייב דיירים ככלל, ולא רק בעת מצב מיוחד בעורף, לפנות את כל הציוד שלהם מתוך המקלט (למעט ציוד שמותר להחזיקו לפי דיני ההתגוננות האזרחית) ולהחזיקו במצב שמאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה. קצין בפיקוד העורף רשאי להורות לכל אדם כל הוראה סבירה וכן למנוע כניסה או יציאה משטח מסוים לשם הצלת נפש או רכוש.

כמו כן, חברים ומתנדבים ב"ארגון עזר" (כמו מד"א והרשות הארצית לכבאות והצלה) נדרשים לסייע לכוחות הצבא בתחום ההתגוננות האזרחית.

בנוסף לכך, הכרזה על מצב מיוחד בעורף מעניקה סמכויות מיוחדות לשרי הממשלה, שחלקן כבר הופעלו במבצע "שאגת הארי", למשל: שר העבודה רשאי להוציא צווים בנוגע לעבודה במפעלים חיוניים או במפעלים לשירותים קיומיים, וכן רשאי להתיר העסקת עובדים בשעות נוספות. שר התקשורת רשאי להורות לגופי תקשורת להפסיק את פעילותם, לבצע פעולות מסוימות או להעמיד את המערכות שלהם לרשות כוחות הביטחון. 

שר התחבורה רשאי לקבוע בצו שינויים בהטבות לטסים, בין היתר בגלל הפגיעה ביכולת של מפעילי טיסות לתכנן את לוח הטיסות ובשל היצע נמוך של טיסות נוסעים מישראל ואליה. כמו כן הוא רשאי להתיר לרשות מקומית לפעול מחוץ לתחומה ולסייע לרשות מקומית אחרת.