בישראל של מרץ 2026, אין ילד שלא מכיר את צליל האזעקה העולה והיורד המתריע על ירי טילים מתקרב, כאשר במבצע "עם כלביא" ביוני 2025 גם נכנס לחיינו צליל ההתראה המקדימה שמקפיץ כל אחד מאיתנו. אך האם תמיד רעש האזעקה היה צליל עולה ויורד כמו גל? בדקנו את התפתחות הצליל המעיד על סכנה מתקרבת לאורך השנים.
האזעקות הראשונות במנדט הבריטי
האזעקות האוויריות בישראל הוכנסו לראשונה בתקופת המנדט הבריטי, במהלך מלחמת העולם השנייה. הבריטים התקינו מערכות אזעקה ברחבי מדינת ישראל כדי להתריע מפני התקפות אוויריות, כמו למשל בהתקפות חילות האוויר של איטליה, צרפת של וישי וגרמניה הנאצית על חיפה ותל אביב.
עד 10 ביוני 1948 האזעקה המודיעה על מתקפה הייתה צפירה אחת ממושכת בעוד דווקא הצפירה לסיום האירוע הייתה עולה ויורדת. בכותרת הראשית בעיתון מעריב ב-9.6.1948 נכתב: "יוחלפו אותות הצפירה. האזעקה - צפירה מקוטעת. הארגעה - צפירה ממושכת".
"המשמר האזרחי חוזר על הודעתו בדבר החלפת אותות האזעקה, החל ממחר, יום ה, בשעה 12 בצהריים. אות האזעקה יהיה מאז והלאה שש צפירות מקוטעות זו אחר זו. אות ההרגעה יינתן בצורת צפירה אחת ממושכת", נכתב, "כלומר, מה שנחשב עד כה כאות ארגעה, יהיה החל ממחר בשעה 12 בצהריים אות אעזקה ולהיפך. כל אדם מתבקש להודיע לזולתו ולשכנו על השינוי הזה".
עד מלחמת המפרץ, אזעקה ממושכת הייתה מודיעה על סיום אירוע, ולקראת פתיחתה של מלחמת המפרץ היא יצאה משימוש מבצעי. מאז אזעקה רציפה משמשת רק לימי הזיכרון.
מלחמת המפרץ והנחש הארסי
בשנות ה-90, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (1991), כאשר עיראק בהנהגת סדאם חוסיין שיגרה טילי סקאד לעבר ישראל, שימש שם קוד מיוחד להתרעות: "נחש צפע" - הנחש הארסי הנפוץ והבולט ביותר בישראל האחראי לרוב מקרי ההכשות בבני אדם בישראל.
הקוד הזה שודר ברדיו, בעיקר בתחנת "גל שקט" (Quiet Wave), שהייתה תחנה מיוחדת ששידרה בעיקר צליל ריק מלבד עדכונים חירום. ההודעה "נחש צפע" נאמרה בקול רגוע, והיא סימנה התרעה על טיל מתקרב, כדקה לפני הפגיעה, מה שגרם לתושבים לרוץ לחדרים אטומים עם מסכות גז.
השם "נחש צפע" נבחר כקוד סודי כדי לא להבהיל את הציבור מראש, אך הוא הפך לסמל טראומטי עבור דור שלם בישראל, שזוכר את הפחד מהתקפות כימיות אפשריות. המערכת הזו הייתה מבוססת על התרעות רדיו, בניגוד למערכות מודרניות יותר, והיא שימשה גם לאחר המלחמה במקרים נוספים. הצליל של האזעקה עצמה נותר העולה-יורד, אך ההתרעה הראשונית הגיעה דרך הקוד הרדיופוני.
מנחש צפע - לשחר אדום ו'צבע אדום'
השם 'צבע אדום' נשמע כביטוי שגור בישראל כבר תקופה ארוכה מאוד, אך למעשה, עוד ניתן להגדיר אותו "חדש". לאחר תקופת 'נחש צפע', מערכת ההתראות החדשה הותקנה בשנת 2002 לשם התראה מוקדמת לירי רקטות הקסאם והפצמ"רים מרצועת עזה שהחל בשנת 2000. המערכת אפשרה זמן התראה של 15 שניות כדי להגיע למקלט ליישובים סמוכי הגדר.
בתחילה, המערכת נקראה 'שחר אדום', אך בשנת 2006, חל שינוי בעקבות פניות של הורים ששם האזעקה דומה מידי לשם ילדיהם. אחת הפניות הבולטות הגיעה משחר עזריאל, ילדה בת 9 משדרות (באותה תקופה), שסיפרה כי השם "הפריע לה מאוד" - בכל פעם שהגיעה לבית הספר או למקומות ציבוריים, אנשים התייחסו אליה בצורה לא נעימה בגלל ההקשר הביטחוני.
אימה פנתה לפיקוד העורף, ויחד עם פניות נוספות של ילדים והורים, הוחלט על השינוי. השינוי הרשמי אושר והוכרז ב-9 ביולי 2006, כפי שדווח ב-ynet בכתבה שכותרתה "שדרותים, מעתה אימרו 'צבע אדום'", וכך השם 'צבע אדם' נשאר עד היום. ביישובי עוטף עזה הקרובים יותר לגבול (כמו נחל עוז למשל) רעש האזעקה אינו צליל עולה ויורד, אלה כריזה בקול נשי מוקלט שאומר 'צבע אדום' ארבע פעמים.
ביוני 2025 במבצע עם כלביא נכנס לראשונה המערכת החדשה, שנועדה להודיע על ירי מתוכנן, מיד עם יציאתו. המערכת בתחילה נבנתה בשלושה שלבים. 30 דקות לפני הפגיעה - הודעה שיש להתקרב למרחבים. כ-15 דקות לפני - התראה מקדימה שצמצמה את אזורי ההפעלה, ואזעקת האמת. תוך כדי המבצע, בפיקוד העורף הבינו שההתראה הראשונית (30 דקות) היא כלי פחות יעיל ולא ניתן להעניק אותו – והוא בוטל. כיום במבצע 'שאגת הארי' ההתראה המקדימה מופעלת כ-5 עד 10 דקות לפני הגעת הטיל, ולעיתים תופעל האזעקה העולה והיורדת בלי התראה מוקדמת, לרוב בשל שברי רסיסים כתוצאה מיירוט מוצלח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו