התרחיש הקיצוני ו"עצת הזהב": ההיערכות לשהייה במרחבים מוגנים

על רקע פתיחתהמתקפה של ישראל וארה״ב מול איראן, בדקנו עבורכם ב"היום" כיצד להיערך כהלכה לשהייה ממושכת במרחבים המוגנים, אם וכאשר נידרש להיכנס אליהם, וגם –אילו דברים תוכלו לקחת עמכם כך שאלה יסייעו לכוחות הביטחון בעת אירוע שמצריך, חלילה, חילוץ.

ראשית, כדאי להכין תיק ייעודי ובו לאחסן מים ומזון שאינו דורש קירור לכל בני הבית, כך שאלה יספיקו לשהייה של שלושה ימים לפחות במרחב המוגן. חשוב להדגיש: ההמלצה של פיקוד העורף מתייחסת לאיום שלא יאפשר לצאת מהמרחב המוגן במשך 72 שעות – תרחיש קיצוני שספק אם אכן יתממש בפועל, אך מהווה נקודת אמצע מסוימת בין חשיבות ההתמגנות מצילת-החיים לבין נוחות השהייה במרחב עצמו.

בתיק נוסף ניתן לשמור מטענים למכשירים הניידים, סוללות לתאורת חירום שתוצב במרחב המוגן, פנס, ערכת עזרה ראשונה למקרה חירום רפואי ואף רדיו שיוכל לשמש אתכם בעת מקרה של נפילת החשמל באזור. "גם תרופות מרשם, מעט כסף מזומן ומסמכים רפואיים הם דברים שכדאי שיהיו בתיק, לצד מסמכים שמסובך יחסית להמציא כמו רישיונות נהיגה, תעודות זהות ודרכונים", אומרת קא"ב (במיל') טל לוי דיאמנשטיין, קצינת התנהגות אוכלוסייה ביחידת החילוץ הארצית בפיקוד העורף.

על פי לוי דיאמנשטיין, יצירת תחושת ביטחון בקרב השוהים במרחב המוגן חשובה מאוד בסיטואציה מתוחה כמו מערכה מול איראן. "אם יש דברים סופר-מהותיים עבורך", היא אומרת, "מה אכפת לך שיהיו איתך בתיק במרחב המוגן? אם תהיה רגוע יותר, אז הרווחנו". עם זאת, חשוב לוודא כי במרחב מספיק מקום לשוהים עצמם, כך שאת הוויטרינה עם סט הצלחות שעובר מדור לדור תיאלצו להשאיר בחוץ.

לוי דיאמנשטיין, שמשרתת ביחידת מילואים שאמונה על מיפוי אתרי הרס דקות אחרי שנוצרים במטרה לאתר לכודים, מוסיפה כי ישנם מספר צעדים חשובים שאנו יכולים לנקוט בהם עוד טרם הכניסה למרחב המוגן, כך שאלה יסייעו לנו ולכוחות הביטחון בעת אירוע שמצריך חילוץ מהמבנה. "עצת הזהב היא לוודא שיש ביכולתכם לצרף מספרי טלפון חדשים לקבוצת הווטסאפ של הבניין. במקרה של הרס אנחנו פוגשים המוני אזרחים, רובם המומים, ולמרות זאת אחד הדברים הראשונים שאנחנו מבקשים מהם הוא שיכניסו אותנו לקבוצת הווטסאפ המשותפת של הבניין. זה מאפשר לנו לבנות, בזמן אמת, נתיב בתוך הבניין בו הנעדרים מאותתים לנו היכן הם נמצאים, ואנחנו יודעים לשלוח לשם כוחות בהתאם".

"נוסף על כך, חובה שיהיו נעליים סגורות במרחב המוגן", מציינת. "בזמן חילוץ הזירה מלאה בברזלים, זכוכיות ורסיסים אחרים וזה לא נעים, בלשון המעטה, לדרוך עליהם. לצד אלה חשוב שיהיו בהישג יד מטענים ושמיכות קלות. בשעות הראשונות שאחרי החילוץ, המחולצים שוהים מחוץ לזירה; הרשויות ערוכות לכך, אבל אם יש אופציה – אני ממליצה לקחת גם את הדברים הללו.

"בשל העובדה שהשעות הראשונות הן מחוץ לבית, מהותי להביא מעט אוכל לתינוקות למי שיש, מספר חיתולים, עגלה וצעצוע שהילד מחובר אליו. עם זאת, חשוב להדגיש שבסופו של דבר מדובר בשעות עד ימים בודדים, לכן לא צריך לקנות את כל המוצרים בסופר הקרוב אליכם".

ומה לגבי החברים על ארבע? אם אתם מגדלים חיות מחמד, טל מוסיפה ש"חשוב להביא מנשאים לכלב או לחתול. למי שאין מנשא, כדאי להשיג ארגז שבעל החיים יכול לשהות בו, ולנסות להרגיל אותו להיכנס לשם. זאת, בצירוף של מעט אוכל עבורו". בכלל, בפיקוד העורף ממליצים למפות את צרכי בני המשפחה וכך להצליח להבין מה נדרש לקחת עמנו למרחב המוגן – בין אם מדובר בילדים קטנים, בקשישים או בחולים כרוניים.

העצה האחרונה שאנחנו מקבלים היא דווקא ערכית יותר, חשובה לא פחות. "רוב המקרים שפגשנו הם כאלה של קשישים או דיירים שלא מבקרים אותם באופן תדיר, שאין להם יכולת או כוח להיכנס בכל פעם למרחבים המוגנים שיכולים להימצא במרחק-מה מהם. אנחנו מפצירים באנשים – היו עירניים יותר, בדקו מה קורה בסביבתכם. המדיניות מתריעה המון זמן מראש, מספיק כדי לזכור את האנשים שלא יכולים להגיע לבדם למרחבים המוגנים".