30 שנה לטבח פורים בדיזנגוף: התחפושות, המחדל, והפצע שלא נרפא

ביום רביעי הבא, י"ד באדר (4 במרץ), שושן פורים, ימלאו 30 שנה לאחד הרגעים הקשים והטראומטיים שידעה העיר תל אביב ומדינת ישראל כולה: הפיגוע בערב חג הפורים 1996 בפתח קניון דיזנגוף סנטר. 13 בני אדם נרצחו ו-125 נפצעו בפיצוץ שהפך חג של שמחה לאבל לאומי.

המטרה: הרג המוני בלב הקניון

המחבל, ראמז עבד אל-קאדר עובייד ממחנה הפליטים ח'אן יונס, הגיע למרכז תל אביב כשעל גופו חגורת נפץ במשקל 20 קילוגרמים. המטען, מסוג "סמטקס" תקני, היה עמוס במסמרים קטומים שנועדו להגדיל את אפקט הרסס ולגרום לפגיעות קשות ככל הניתן.

על פי חקירת האירוע, המחבל תכנן להיכנס אל תוך קניון דיזנגוף סנטר ההומה אדם, אך מאבטח שעמד בכניסה עורר את חששו. בשל כך, פנה המחבל אל מעבר החצייה הסמוך בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'. שם, בלב קהל של ילדים ומבוגרים מחופשים שחגגו את פורים, פוצץ את עצמו כשהרמזור התחלף לירוק.

הנרצחים: שמות מאחורי הכאב

בפיגוע נרצחו 13 בני אדם, עולמות שלמים שנגדעו ברגע: הדס דרור, אסף וקס, דן טברסקי, גייל בלקין, טלי גורדון, קובי זהרון, לאה מזרחי, סילביה ברנשטיין, ענבר עטיה, יובב לוי, רחל סלע, בת-חן שחק ודנה גוטרמן ז"ל.

המחדל: ההתרעה שלא מנעה את החדירה

הכאב על האובדן גדל נוכח העובדה שלידי מערכת הביטחון הגיעה יממה קודם לכן התרעה ממוקדת על כוונה לסייע למחבל לחדור מעזה למרכז הארץ. למרות זאת, המחבל הצליח להערים על כוחות הביטחון בסיוע נהג משאית ערבי-ישראלי שהכיר את נקודות התורפה במחסומים.

התברר כי המחבל הסתתר בתוך משאית עמוסה בגרוטאות ברזל – מה שהקשה על מכשירי ה"רחרחן" במחסום קרני לזהות את חומר הנפץ. הנהג ניצל את שעות הצהריים, בהן האבטחה נחלשה, ועבר את המחסום בארבע אחר הצהריים. משם, הדרך ללב תל אביב הייתה קצרה ומדממת.

הפיגוע, שבוצע ככל הנראה כנקמה על חיסול "המהנדס" יחיא עיאש או על חיסול מנהיג הג'יהאד האסלאמי, נותר עד היום כאחד הסמלים הכואבים של הטרור המכה בלב החיים האזרחיים ובחגי ישראל.