ממערכת החינוך ועד הרווחה: מחדלי הטיפול במפוני המלחמה

חינוך

מבקר המדינה פרסם דו"ח מיוחד העוסק בפעולות משרד החינוך בנוגע לכ-48,000 תלמידים שפונו מבתיהם עם תחילת המלחמה - כ-2% מכלל תלמידי ישראל. נוסף עליהם, גם צוותי ההוראה התפזרו בין הרשויות הקולטות.

הביקורת נערכה בין דצמבר 2023 ליולי 2024 ב-12 רשויות מפונות וב-14 רשויות קולטות.

ללא חלוקת אחריות ברורה

מהדו"ח עולה כי למשרד החינוך לא היו הנחיות ברורות לגבי חלוקת האחריות בין הרשויות המפונות לרשויות הקולטות. כתוצאה מכך, מידת התיאום נותרה תלויה בשיקול דעתן של הרשויות עצמן. גם כחודש לאחר הפינוי לא הופעלה מסגרת חינוך מוסדרת לכלל הילדים בגילים 0-18 בחלק ממקומות הפינוי.

לפי נתוני משרד החינוך מינואר 2024, ארבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, כ-39% מהילדים המפונים לא היו משובצים במסגרות חינוך. בנוסף, למשרד לא היה מידע על מצבם של 2,358 תלמידים.

היעדר מעקב אחר נוכחות

משרד החינוך קבע כי האחריות לביקור סדיר מוטלת על הרשות הקולטת, אך לא הסדיר את אופן המעקב אחר נוכחות תלמידים במסגרות חינוך מיוחד. המידע נאסף בידי מוסדות הלימוד עצמם, ולרשויות הקולטות לא היה מידע מלא. גם לרשויות המפונות לא היה מידע מלא על נוכחות תלמידיהן.

בנוסף, לרשויות הקולטות לא היה מידע על ילדים מפונים שלא נרשמו למסגרות חינוך. מהדו"ח עולה חשש שמספר ניכר של תלמידים נשרו מהמערכת.

סחבת וקשיים בהקמת מסגרות

גם לאחר שמשרד החינוך החל לפעול, הרשויות נתקלו בקשיים בירוקרטיים, בין היתר בנוגע לתקציבים ולהעמדת מבנים. הסיוע למרבית הרשויות הקולטות החל רק כשלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה.

הקמת המסגרות לוותה במחסור במבנים ובמבנים שאינם מתאימים. עד אמצע שנת הלימודים תשפ"ה לא ניתן לתלמידים מענה חינוכי מלא.

בארבעת החודשים הראשונים למלחמה לא היה למשרד החינוך ולרשויות המפונות מידע מלא על חלק ניכר מהתלמידים. נמצא פער של כ-11% בין נתוני משרד החינוך לבין נתוני הרשויות המפונות.

ברוב הרשויות הקולטות היקף שעות הלימוד היה מצומצם מאוד. רק שש רשויות קולטות החזיקו בנתונים על נוכחות תלמידים מפונים. המחסור במורים, שהיה קיים עוד לפני המלחמה, החריף בעקבותיה.

היעדר היערכות מוקדמת והסעות

הרשויות בקו העימות לא נדרשו מראש להיערך להפעלת מסגרות לימוד במקרה של פינוי. בחמש מועצות אזוריות שבהן חלק מהיישובים לא פונו התקשו לקיים לימודים סדירים.

נושא ההסעות הוסדר רק כחודש לאחר תחילת הפינוי, וגם אז לא ניתן מענה מלא להסעות החינוך המיוחד. החזרי תשלום עבור הסעות התעכבו זמן רב.

רווחה

פינוי היישובים חייב את הרשויות לספק מענה רווחתי ונפשי נרחב. גם תחום זה נבדק בין דצמבר 2023 ליולי 2024 ב-12 רשויות מפונות וב-14 קולטות.

באוקטובר-נובמבר 2023 התגלו קשיים באספקת שירותי רווחה למפונים במלונות, בין היתר בשל היעדר מיפוי צרכים ולעיתים היעדר נציגי רווחה של היישובים המפונים. הסיוע שניתן באותה תקופה היה אד הוק ונקודתי.

פער בין הצורך למשאבים

נמצא פער בין מספר המפונים לבין היקף תקני העובדים הסוציאליים שהוקצו לטיפול בהם. חלק מהעובדים שהוצבו במלונות הוצבו באופן זמני בלבד. תקנים נוספים הוקצו לכמה רשויות מפונות, אך רק כשליש מהם אוישו עד ינואר 2024. בנוסף, משרד הרווחה אינו יודע לאן הופנתה פעילותם של עובדים נוספים אלו.

למרות שבתורת ההפעלה לחירום ממאי 2021 הוגדר הצורך בתיאום מלא, נכון לסיום הביקורת הוסדרה העברת מידע רק לגבי אנשים עם מוגבלות. הרשויות הקולטות לא קיבלו מידע על מפונים שקיבלו שירותי רווחה בשגרה, בין היתר בשל היעדר הסדרה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

חלק מהרשויות לא תיעדו מיפוי נזקקים שביצעו. נתוני הביטוח הלאומי כוללים רק מקבלי גמלה בפועל, והמידע שהועבר לרשויות עסק רק בתושביהן ולא במפונים שהגיעו אליהן. רוב הרשויות הקולטות גם לא ביקשו מידע נוסף.

ללא תוכנית מוסדרת וללא יד מכוונת

למשרד הרווחה לא הייתה תוכנית מוסדרת לאספקת שירותי רווחה במצב שנוצר. הרשויות הקולטות פעלו ללא הגדרה ברורה של תפקידיהן. הטיפול הנפשי שבאחריות מערכת הבריאות ניתן באיחור. מהדו"ח עולה חשש שחלק מהמפונים לא קיבלו מענה טיפולי נדרש.

הרשויות שתושביהן פונו בדרום ובצפון התמודדו ללא הכוונה מסודרת. אף שאושרו תקנים נוספים - חלק מהרשויות התקשו לאיישם.

המענה לבני נוער מפונים בסיכון לא היה שיטתי. בשל מספרם הרב עולה חשש שלא כולם קיבלו מענה, וקיים חשש לדחיקתם לשולי החברה ולעבר התנהגויות סיכון. למרות חשיבות פעילות ההפגה במצבי טראומה - לא הוקצה לכך תקציב ייעודי.

כלכלה

דו"ח המבקר בחן גם את התמיכה הכלכלית במפונים. ברשויות הקולטות סופקו למפונים שירותים בסיסיים, אך חלק ניכר מהם ניתן באמצעות תרומות ולא על ידי גורמים ממשלתיים.

בשבועות הראשונים הייתה שונות במספר הארוחות שקיבלו מפונים ששהו באותו מלון, בהתאם ליישוב המקור שלהם. גם לאחר הקצאת משאבים ממשלתיים - נזקקו מפונים לתרומות.

מתפנים עצמאית נדרשו לרוב לממן את מזונם בעצמם. היו מקרים שבהם שתי ארוחות ביום לא סיפקו את הצרכים. ביגוד וציוד היגיינה סופקו בכל הרשויות באמצעות תרומות.

ללא כיסוי תקציבי מספק

בימים הראשונים הסתמכו המפונים על מתנדבים. בהמשך רכשו הרשויות ציוד או חילקו שוברים. רק בתחילת נובמבר עדכן משרד האוצר כי יינתן מענה כספי באמצעות כרטיס אשראי נטען. העיכוב יצר פער בשירות וחיכוכים בין המפונים.

לא היה כיסוי להוצאות הרשויות הקולטות בחודש הראשון. מענק משרד הפנים עמד על 5 שקלים ליום לאדם - סכום זעום בהחלט, שלא כיסה את ההוצאות בפועל, וגם לא כלל תחומי רווחה וחינוך. בנוסף, המענק לא כלל הוצאות השבועיים הראשונים. במלונות היו פערים משמעותיים בנגישות לאינטרנט בין המרחבים הציבוריים לחדרים.

מדיניות ההתפנות העצמית - באיחור: רק בסוף נובמבר 2023 פרסמה רח"ל את המדיניות הלאומית להתמודדות עם תופעת ההתפנות העצמית. לפי הדו"ח, הפרסום היה מאוחר ולא רלוונטי.