דו"ח מבקר המדינה מציג ממצאים על היערכות רשויות הצפון ומשרדי הממשלה לפינוי אוכלוסייה ערב מלחמת חרבות ברזל, ועל האופן שבו נוהל הפינוי לאחר מכן. מהדו"ח עולה כי נמצאו פערים בין התכנון לבין היישום בשטח, וכן נהלים חסרים ותרחישי ייחוס שלא עודכנו בזמן.
הביקורת נערכה בין דצמבר 2023 ליולי 2024 והתמקדה בשמונה רשויות שפונו בהחלטות ממשלה: קריית שמונה, מטולה, שלומי והמועצות האזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון, מטה אשר, מעלה יוסף ומרום הגליל.
היקף הפינוי
על פי הנתונים, כ-56,535 תושבים פונו משמונה הרשויות שנבדקו. בקריית שמונה פונו כ-21 אלף תושבים, אף שלעיר לא הייתה תוכנית פינוי סדורה. במועצה האזורית הגליל העליון פונו 14 קיבוצים מתוך 29 יישובים; במבואות החרמון - שישה מתוך 13; במטה אשר - שמונה מתוך 32; במעלה יוסף - תשעה מתוך 22; ובמרום הגליל - שני מושבים.
בנוסף פונו שלומי, מטולה והכפרים עג'ר וערב אל-עראמשה.
תוכנית "מרחק בטוח" וקריית שמונה
במרכז הדו"ח עומדת תוכנית "מרחק בטוח", שקבעה תרחיש לפינוי של כ-75% מתושבי היישובים בטווח של 0-5 ק"מ מהגבול.
קריית שמונה, עיר בת כ-24 אלף תושבים, לא נכללה בתוכנית. תרחיש הייחוס שהכין פיקוד העורף לעיר לא כלל פינוי מחוץ לתחומה, ובהתאם לכך העירייה לא הכינה מענה אופרטיבי לפינוי כולל.
מבקר המדינה קובע כי משרד הביטחון וצה"ל לא הכינו תוכנית פינוי לקריית שמונה, למרות ניסיון העבר של ירי מתמשך לעבר העיר ופערי המיגון הידועים. לפי הדו"ח, היעדר תוכנית הוביל לכשל בפינוי כאשר האירוע התממש.
היערכות הרשויות האחרות
בשבע הרשויות האחרות הוכן מענה לתרחישי הייחוס, כולל נהלים לפינוי. עם זאת, המוכנות לא הייתה מלאה. רק המועצה האזורית מרום הגליל הגדירה בפירוט את אופן הפעולה ביעדי הקליטה ואת קשרי הגומלין עם הרשות הקולטת. יתר הרשויות לא פירטו כיצד יתנהלו מחוץ לתחומן במקרה של פינוי ממושך.
למעט קריית שמונה, הרשויות הגדירו גורמים אחראים והעבירו הכשרות. עם זאת, ההכשרות לא היו במתכונת אחידה ולא כללו את כלל בעלי התפקידים הנדרשים. בקריית שמונה לא הוגדר מערך ייעודי לניהול פינוי, וממילא לא התקיימו הכשרות מתאימות.
מאגרי המידע לשעת חירום נמצאו חלקיים. ברוב הרשויות התבססו הנתונים בעיקר על רשימות של אוכלוסיות רווחה, ולא כללו קבוצות נוספות שעלולות להזדקק לסיוע, ובהן עולים חדשים או תושבים שאינם מוכרים לשירותי הרווחה.
התרגול בשטח היה מוגבל: בגליל העליון ובמבואות החרמון התקיים תרגול חלקי בלבד; במטולה, מטה אשר ומרום הגליל תורגלו שלבי הפינוי אך לא בוצע פינוי בפועל; בשלומי ובקריית שמונה התמקדו באוכלוסיות מסוימות בלבד.
קבלת ההחלטות באוק' 2023
באוקטובר 2023 קיבלה הממשלה את החלטה 975, שעסקה בפינוי יישובים בטווח של 0-5 ק"מ מגבול לבנון. ב-20 באוקטובר הורה שר הביטחון על פינוי קריית שמונה, וב-22 באוקטובר על פינוי 14 יישובים נוספים בטווח של 2-3 ק"מ מהגבול.
כבר ב-8 באוקטובר המליצו ראשי מטולה, הגליל העליון, מבואות החרמון ומטה אשר לתושביהם להתפנות מיוזמתם. כ-10,000 מתושבי קריית שמונה עזבו עצמאית עוד לפני החלטת הממשלה.
הדו"ח אינו מתייחס לטענה כי קציני פיקוד הצפון פנו לראשי הרשויות וביקשו מהם להמליץ על פינוי, בטענה שאין בסמכותם להורות עליו טרם החלטת ממשלה.
היעדר נוהל מסודר
בסך הכול פונו כ-57 אלף תושבים. הם שוכנו בכ-300 מתקני אירוח ברחבי הארץ או עברו לדיור בקהילה. כ-9,424 מתושבי קריית שמונה התרכזו בטבריה והסביבה נכון למרץ 2024.
הפיזור הרחב יצר קושי בניהול קשר רציף. בקריית שמונה, במשך 30 ימים לא היה לעירייה מידע מלא על מיקום התושבים. גם בהמשך, תדירות עדכון הנתונים השתנתה בין הרשויות.
הדו"ח קובע כי לא הוגדר נוהל מסודר המסדיר את תפקיד הרשות המפונה בהליך הפינוי. משרד הפנים לא קבע הוראות מפורטות בנוגע להתארגנות, לניהול הקשר עם התושבים, להפעלת כוח אדם ייעודי, לארגון הסעות או לתיאום עם הרשות הקולטת. הודעות הפינוי התקבלו ממשרדים שונים, ללא מתכונת אחידה וללא הנחיות אופרטיביות ברורות.
מסקנות והמלצות
לצד הביקורת מציין המבקר לחיוב את השימוש באמצעי תקשורת מגוונים ואת מינוי רכזים במרבית הרשויות במתקני האירוח.
המבקר קורא לעדכן את תרחישי הייחוס, להתאים את התוכניות הלאומיות לפינוי ממושך, לקבוע נוהל מחייב לרשויות המקומיות, לפתח מאגרי מידע ייעודיים ולחזק את הכשרת כוח האדם והתרגול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו