לוחם גבעתי, סמ"ר עפרי יפה, שנהרג אתמול (רביעי) במרחב חאן יונס שברצועת עזה מאש כוחותינו, הובא היום (חמישי) למנוחות.
סמ"ר עופרי יפה היה בנם של הדס ויפתח ואחיהם של נוי, צוף ואיתמר. הוא היה האח השני מבין ארבעה, למד בתיכון מגידו ושירת בסיירת צנחנים במשך שנתיים וחודשיים. בני משפחתו סיפרו כי אהב לגלוש, לטייל בשטח ולבלות עם משפחתו וחבריו.
יפתח, אביו של עפרי מוקדם יותר היום בכאן רשת ב' כי "הצלף היורה יגיע להלוויה, ניתן לו חיבוק מאוד גדול". הדס, אימו של עפרי דיברה ברדיו גל"צ ואמרה: "כתבתי לו שימסור לצלף שפגע את אהבתנו, ומספיק שחייו של עופרי נגדעו - לא רוצים שנשמתו של הצלף המסכן תיפגע. זה נשמע הגיוני? אין ערך לחיים? זה כל כך שרירותי. למה צריך את הכניסה הזו לעזה? באמת. אני לא כועסת על הצבא".
מפקד סיירת צנחנים, סא"ל נ', ספד לו בכאב: "עפרי, איך מדברים עליך בלשון עבר. הכי חכם, הכי מוצלח, המפקד שתמיד בראש חייליו. קיבלנו שתי משימות בתמרון בעזה - להשמיד את תשתיות האויב ולהחזיר את כולם בשלום. במשימה השנייה נכשלנו, ואני נכשלתי כמפקד. אני מצטער שלא היינו מספיק טובים להחזיר אותך".
המפקד סיפר על המפגש הראשון עם יפה בקורס מ"כים, על מנהיגותו הטבעית ועל הבחירה שלא לצאת לקורס קצינים כדי להמשיך לשרת לצד חבריו לצוות. "אתה לא בורח מאחריות - אתה בוחר אחרת. הצוות ביצע את המשימה בהצטיינות. אני גאה שזכיתי לפקד עליך. אתה גיבור ישראל", אמר והצדיע לו בפעם האחרונה.
הדודה, צביה גוטמן, סיפרה על ילדותו ונעוריו: "עפרי היה ילד מחונן, מוביל ואהוב בכל מקום. הוא אהב את הארץ ונופיה, גלש, טייל, יזם ובנה במו ידיו שולחנות מעץ וחלם על פרויקטים נוספים. בדצמבר 2023 התגייס לסיירת צנחנים, ובחר להישאר עם חבריו במקום לצאת לקצונה. רק חמישה חודשים נותרו לו לשירות".
לדבריה, לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר פרסם פוסט שבו הציע להתנדב בעבודות חקלאיות בעוטף עזה. "כל עתידו היה לפניו. היית אמור להיות מהחומר שבונה את המדינה מחדש", אמרה. משפחתו של יפה החליטה לתרום את איבריו, ובכך הצילה חיים. "זה גם עפרי", הוסיפה הדודה, "אנחנו נתחזק ונשמור על שמחת החיים שאפיינה אותו".
אביו של עפרי, יפתח יפה, ספד לו בדמעות: "עפריקי שלנו, ילד מלא אור. אפרוח צהוב עם שיער בלונדיני, שלכל מקום הגיע - הפיץ אור לכל עבר. ילד עם לב ענק, שתמיד נתן מעצמו לכולם. הראשון להתנדב, בלי לבקש דבר. מלא שמחת חיים וכריזמה, קסם וחדוות חיים. חיית את החיים בעוצמות הכי גדולות - תמיד בטיולים, תמיד עם רוני והחבר’ה, על הג’יפ או על הגלשן. החברים של עפרי ורוני מזמן הפכו לחלק מהמשפחה. הם היו איתו בכל מקום ובכל שעה".
האב הוסיף כי המשפחה תמשיך בדרכו של עפרי: "נשבענו להישאר יחד ולטרוף את החיים גם אחרי לכתו, לאורו של עפרי". יפתח פנה גם לחבריו מהסיירת: "אתם הייתם חלק מהבית שלנו. אנחנו מחבקים אתכם ואין בנו כל כעס או אשמה. הייתם ונשארתם כולכם הילדים שלנו. אתם טובי בנינו - לא יכולנו לבקש טובים מכם לעפרי".
בהמשך ביקש לחבק גם את צוות הצלפים שהיה מעורב בתקרית: "אני רוצה לחבק את הצלף וצוות הצלפים שנקלעו לסיטואציה לא הגיונית במקום לא הגיוני. הכעס והאשמה שלנו מופנים אך ורק להנהגת המדינה, ששולחת את חיילינו למשימות ללא תוחלת - לאחר שכל חטופינו שבו לביתם".
רוני, בת הזוג של עפרי, סיפרה על אהבתם ואמרה: "עפריקי הנפש התאומה שלי. שיודע לקרוא אותי מבלי שהגיד מילה. אנחנו ביחד מכיתה ט' והיינו צריכים להיות יחד לנצח. דיברנו לילה שלם בחופשה בצפון על החלום לגור ביחד. יש לנו כל כך הרבה רגעים קשים שעמדנו אחד לצד השני וכל כך הרבה רגעים אינטמיים שהיו רק שלנו. כל מקום שאתה מגיע אתה נכנס עם חיוך עצום. ואני אומרת איזה כייף שזכיתי בך מכולם. תודה שלא זזת ממני בשנה האחרונה הקשה שעברתי. תודה על היכולת להיפתח מול אנשים אתה אהבה הראשונה שלי בחיים. אני אוהבת אותך אהבת אמת".
נוי, אחותו של עפרי הוסיפה: "עפריקי, אפרוח צהוב, לב זהב, היתה לי הזכות להיות אחותך, ילד בלונדיני רץ ערום ברחבי הקיבוץ, כבר אז ידעת לחגוג את החיים. שהיינו קטנים הלכנו מכות לא פעם. וכאחות הגדולה הייתי מנצחת, אמא אמרה לי תזהרי הוא יהיה יותר חזק ממך. תמיד הניחו שאתה הבכור במשפחה. שעברנו לארה"ב והפכנו להיות בלתי נפרדים, כולם בביה"ס היו בטוחים שאנחנו בני זוג. היית אח קטן שהוא אח גדול, תמיד נותן תחושת ביטחון ואצלך הכל בשליטה. אם יש משהו שאפשר ללמוד ממך זה את הדרך חיים שלך, ידעת לנצל כל רגע וניצלת חוויות. אי אפשר לדעת מה יהיה מחר בבוקר אז תחיו את החיים כבר היום ותהנו מכל רגע, אני תמיד אוהב אותך, תודה על מי שאתה".
חבריו להיחידה, שיתפו על השירות זה לצד זה, מ' , סיפר: "לוחמים יעידו שאחוות צוות עם מעבר למילים יפות, בתוך כל צוות יש דבר שמחבר ויודע להדביק את כולם יחד, בצוות שלנו זה היית אתה, נכנסתי לתפקיד לסוף המסלול שלכם וחיפשתי לוחמים שידחפו קדימה, המשחק היה מכור. החיוך שלך יצרו ביניו קליק מהיר ושידרו לי שיש על מי לסמוך. חיברת את הצוות לקחת אחריות והובלת. אמרת לי תן לי עוד מה עוד צריך, היית לוחם דעתם שיודע לאתגר את המפקדים ולא מפחד להביע את דעתו. נתת לי שקט וביטחון בעשייה ובנוכחות שלך.
עוד אמר מ': "היית פקוד שהוא חבר, השיחות שלנו גלשו מעבר לצבא, תוכניות וחוויות, הזוגיות עם רוני ועוד נסיעה מפוקפקת בג'יפ שלך. החיוך שלך היה מדבק, עם סיגרייה בפה. אחד שסוחף אחריו אנשים. היית פייטר ענק. גם בתקופות הקשות שהיית פצוע הרגשת שהכל מתפרק לך ואמרת כל מה שאני רוצה זה להיות לוחם ביחידה. לראות אותך בתוך סמל לוחמים דוחף קדימה, גרמו לי לגאווה גדולה. גם בתקופות שלא היית עם הצוות, הייתך נוכח. בכל פעם שנכנס לאיתור קפצו עליך. האהבה שלך מסבירה מה הקשר של צוות לוחמים. יפה אחי, השארת אותנו עם געגוע עמוק שמחייב לזכור לעד. יש פה צוות אחד מתגעגע שאוהב אותך לתמיד ומחבק את המשפחה שלך".
ע', חבר נוסף ליחידה בו שירת יחדיו עם עפרי יפה ז"ל: "אתמול הלב התנפץ לאלף רסיסים, בהתחלה התלבטתי מה להגיד שאתה לא תפסיק לצחוק עלי, השעה חמש וחצי בבוקר ואני בטוח שצריך להבין עוד משהו, אומרים לי עפרי נהרג, הייתי בטוח שיש בילבול, אתה לא הולך ככה סתם, יש לנו חיבור מיוחד, לפני שנה וחצי הבנתי את זה. בראיונות לקורס מכ"ים, רק התחלת לדבר וישר הרגשתי את זה, הרגשתי שאני יושב שם עם עצמי, ידעתי שיש שם משהו מיוחד. צלחת את הקורס למרות הקרע בברך. אני זוכר את השיחות שלנו, איך אתה יוצא מהש"ג וחוזר ללוחמים, הצעתי לך להיות הקשר שלי, אני זוכר את החיוך שלך, אני התרגשתי יותר, רצנו יחד. קשר וסמפל"ג. אתה אחי הקטן, אנחנו היינו רק אני ואתה. עפרי בשבילי זה בלונד שמסנוור. זה חיוך של פעם בחיים, היית מרים אותי בלי שום ידיעה, זה סודות שלך שהבטחתי לא לספר, וסודות שלי שתיקח איתך לנצח. קבענו אפריקה יחד. אבל אתה הברזת. אוהבת אותך לנצח אחי הקטן".
כל הצוות נעמד ליד הקבר, "המוח התחיל להבין אבל הלב מסרב להבין. אי שם בנובמבר 23 חבורת אנשים נפגשה ואתה אחד מהם. הכי סלתבטן והכי רציני, זה היה ברור שתקבל מצטיין מג"ד, לשנייה לא ויתרת, יחד עם כאבים בברך. בתקופה שאחרי המסלול נתת לפציעה שלך לנוח. ראיתי עליך משהו שלא שלם. שאתה לא יכול לנוח ואתה חייב לחזור לעשייה וללחימה. חזרת לפלגה. נשארת דמות מרכזית גם לצוות וגם לצוות שהיית סמל שלו".
עוד הוסיפו חבריו ליחידה: "לפנות בוקר ערפל קל ורוח קרירה של עזה. יושבים וחושבים חוזרים חזרה לארץ המובטחת ויפה נשאר הוא לא מגיע איתנו, בעזה עם ההריסות הוא נשאר, ונשאר אצל כל אחד מאיתנו בלבד. יצאנו מעזה לא אותו צוות, איבדנו אח. אח שהיה החבר הכי טוב של כל אחד בצוות. כל מקום שהלכת הקרנת כל כך הרבה אור על הסובבים אותך. תמיד דאגת למצב הרוח שלנו. משפחת יפה היקרה, איבדתם את הדבר היקר לכם מכל. וזה עצב שאי אפשר להבין. ואני רוצה להגיד בשם הצוות, התווספו אלינו 25 אחים לבני משפחת יפה. אנחנו חלק מכם ואתם חלק מאיתנו. איתכם לעזור לבכות לתמוך, לצחוק ולשמוח. אנחנו איתכם לנצח נצחים. אנחנו לוקחים את הרוח שלך, יפה וממשיכים הלאה לצאת להילחם. להגן על המדינה שכל כך אהבת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו