ממחר: פחות אפליה, יותר התיישבות | דעה

מחר, אם הכל יקרה כמתוכנן, תקבל הממשלה החלטה אשר תוריד את רף הגזענות נגד יהודים ביהודה ושומרון. לא, זאת לא טעות דפוס. חוקים רבים, ובייחוד חוקי מקרקעין החלים רק ביהודה ושומרון, מפלים יהודים.

קיימת מורכבות רבה בכל תחום הקרקעות ביהודה ושומרון. המורכבות הזו נובעת מכך שהשטח הועבר מידי המנדט העות'מאני לזה הבריטי, וממנו לכיבוש הירדני. כששחררנו שטחי מולדת אלו במלחמת ששת הימים היינו, ואנחנו עדיין, צריכים להתמודד עם מורכבות קטסטרופלית של דיני מקרקעין של שלוש מערכות חוקים אלה - וזה עוד החלק הפשוט.

למרות מה שאומרים עלינו בעולם, אנחנו לוקחים ברצינות תהומית את ההבדלים בין סוגי אדמות אלה. בין קרקע פרטית לבין אדמת מירי (Miri, סיווג היסטורי לקרקעות עות'מאניות), בין מטרוּכה (סיווג קרקע מהתקופה העות'מאנית) לבין אדמת סקר, ובין אדמת מדינה לבין רכוש נטוש ולשטחי A, B ו־C. מי שעוסק ברכישת קרקעות ובבנייה ביהודה ושומרון מכיר את המושגים האלה, המבלבלים והמורכבים.

לא אלאה אתכם בכל העיוותים של דיני מקרקעין, שאיתם היו צריכים להתמודד המתיישבים עד כה. רק אומר שיש משמעות מהותית למה שהחל בשבוע שעבר, וימשיך היום בעזרת השם. הוא שם סוף לחלק מהעיוות שבו אנו חיים.

כדי לחזק את האחיזה בשטח

החלטת הממשלה ההיסטורית שתתקבל היום תתחיל סוף־סוף תהליך שיהפוך את החיים ביהודה ושומרון לשפויים יותר וגזעניים פחות.

זה ייקח זמן, אין לאיש ספק בכך. למה? כי בניגוד למה שאומרים, אנחנו לא מנשלים ערבים מהרכוש שלהם. אנחנו לא לוקחים בכוח הזרוע או בכוח החוק. אנחנו רק מבקשים שכמו שערבי יכול לקנות מערבי, גם יהודי יוכל. ככה פשוט.

אנחנו רוצים שאדמות שאין עליהן דרישת בעלות ואיש לא מעבד אותן, יהפכו לאדמות מדינה. כדי שנוכל לעבד אותן אנחנו, שנוכל לבנות יישובים, לחזק את האחיזה שלנו בשטח.

בתפילת מוסף של שלושה רגלים אנחנו אומרים "מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ". הצעד שעושה הממשלה היום גורם לי להרגיש שזה כמו עוד צעד בשיבת ציון, בקרבה לאדמה שלנו.