שנתיים לאחר פרוץ המלחמה, משפחתו של גיבור ישראל אלחנן קלמנזון, שחילץ יחד עם בני משפחתו כ-100 מתושבי קיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, יוצאת בפרויקט חדש יחד עם היישוב עותניאל במטרה להקים רצועת ביטחון בדרום הר חברון.
אלחנן קלמנזון סיים את שירותו הצבאי בדרגת סמל ראשון, כמו כל לוחם שסיים את שירותו בכבוד. הוא החל בעבודה זמנית כרבש"ץ היישוב עותניאל בדרום הר חברון, אך העבודה הזמנית הפכה לפרויקט חיים שבו השקיע את כולו - כך מספר אחיו ושותפו ל"צוות קלמנזון", מנחם, כיום איש חינוך המלמד בעותניאל ומרצה במכללת הרצוג וברחבי הארץ.
אלחנן עבד במשך שנים בתחום הביטחון. בתפקידו כרבש"ץ היה זמין כמעט ללא הפסקה, 24/7, עם הקפצות וזינוקים מאירוע לאירוע. כאשר משפחתו התרחבה פנה למגזר הפרטי, אך כעבור זמן קצר הבין שזו אינה השליחות שעליה חלם - והצטרף למוסד.
לדברי מנחם, העבודה כרבש"ץ העמיקה את הקשר של אלחנן למקום ואת הבנתו את מיקומו האסטרטגי של היישוב. הוא התמקצע בהגנת יישובים, ובהמשך הוזמן על ידי הצבא להשתתף בקורסים נוספים, בהם בבית הספר להגנת יישובים של פיקוד המרכז. בשבעה באוקטובר כבר היה סרן במיל', מומחה להגנת יישובים ומדריך כיתות כוננות - במקביל לתפקידו במוסד.
"הוא הבין שזה התפקיד שלו. הוא צמח לתחום הביטחון כרבש"ץ שדואג לשכנים שלו, לתושבים ולאזרחים. הוא היה שורשי ומעמיק, אבל שורת הבסיס שלו הייתה שאנשים יוכלו לחיות כאן בפשטות ובביטחון, עוד לפני איכות חיים", אומר מנחם. "הוא פשוט היה כזה - בלי הרבה פאתוס ובלי הרבה דיבורים".
לאלחנן היה גם חזון לאתר נקודות אסטרטגיות נוספות, מעבר לעותניאל, על אדמות מדינה, במטרה להרחיב את ההתיישבות וליצור "חגורת הגנה ליישובי הדרום" - ממיתר ועד חבל לכיש וקריית גת.
בדרך אלחנן
כעת הוחלט להתקדם ולהגשים את חזונו של אלחנן, ושלוש נקודות התיישבות נוספות יוקמו על אדמות מדינה בדרום הר חברון, בתיאום עם הממשלה והצבא. "אחרי השבעה באוקטובר היישוב הבין שחייבים להוציא את הפרויקט הזה לפועל, שאין ברירה אחרת. הוא החל לפעול - ואנחנו כמשפחה הצטרפנו", מספר מנחם. "המטרה היא להפוך מיישוב מבודד לגוש התיישבותי".
עד כה הוקמה נקודת התיישבות אחת - יישוב חדש ועצמאי בשם אפקה, ובהמשך יוקמו נוספות. למרות סיוע המדינה, הפרויקט זקוק לתקציב נוסף, והמשפחה יצאה בקמפיין מימון המונים, בשלב הראשון לצורך רכישת ציוד ביטחוני כגון מצלמות אבטחה וגדרות.
"מרחבי ההתיישבות החדשים לא רק יפתחו את ההר ויחזקו את ביטחון התושבים ואת ההגנה על עורק החיים של כביש 60, דרך האבות ההיסטורית מבאר שבע לירושלים, אלא גם ייצרו רצף התיישבותי וחיבור אנושי בין תושבי ההר לתושבי הדרום, חבל לכיש וצפון הנגב. זהו חיבור אנושי ותודעתי שהיה חלק מחזון הביטחון האזורי של אלחנן ומתפיסת הערבות ההדדית שלשמה נפל", אומר מנחם.
קלמנזון מוסיף כי מדובר לא רק בצורך בהתיישבות, אלא גם בהגנה על שמורות טבע ואתרים ארכיאולוגיים שלטענתו נהרסים. לדבריו, אחת הנקודות עתידה להגן על יער שניזוק קשות לאחר שפורעים כרתו את רובו.
"אנחנו בונים את הנקודות כך שיגנו גם על הטבע וגם על הארכיאולוגיה. יש כאן ממצאים מבית ראשון ומבית שני שנהרסים בצורה שיטתית. יש ניסיון למחוק עדויות לקיום יהודי באזור", הוא מסביר. "מבחינתנו, הקמת הנקודות אינה רק הנצחה לאלחנן", הוא מדגיש. "זה ללכת בדרכו. האובדן מלווה אותנו מדי יום, אבל אנחנו גם חשים גאווה גדולה על מה שעשה בבארי ועל הזכות שהייתה לנו להיות איתו".
ניתן לתרום לפרויקט בקישור: https://www.charidy.com/Otniel/o
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו