אחרי האסון: עד כמה דליפת חומרים מסוכנים עלולה להיות קטלנית?

האסון במפעל באשדוד בו שתי נשים מצאו את מותן במעבדה של בתי הזיקוק, מעלה על פני השטח שוב את החשש מאירוע חריג בו חומרים מסוכנים, המצויים במפעלים הצמודים לחלק מהערים הגדולות בישראל, ידלפו החוצה.

תרחישים מסוג זה יכולים לכלול תאונה בתום לב, מתקפת טרור או פגיעה של גורם עויין לישראל הן על ידי מתקפת סייבר או כל סוג אחר של תקיפה. על הרקע הזה רצינו לברר עד כמה אירוע כזה מסוכן ומה תהיה התוצאה של דליפת חומר מסוכן כימי או ביולוגי בכמויות גדולות כשעל הפרק צריך לציין כי בישראל ישנם גם אתרים עם חומרים גרעיני כמו הכור בנחל שורק.

מי שהתייחס לכך בשיחה עם "היום" הוא פרופ' נדב דוידוביץ מומחה בבריאות הציבור, ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' דוידוביץ מביע חרדה גדולה מאירוע של חומ"ס ומסביר כי "האסון באשדוד הוא תזכורת כואבת לכך שמפעלים רגישים וריכוזי חומרים מסוכנים (חומ"ס) בלב אוכלוסייה הם "פצצות מתקתקות" הדורשות התייחסות למקופת בריאות הציבור.

באירוע אמת של פגיעה במכל האמוניה בחיפה או בבתי הזיקוק באשדוד, אנו צפויים לתרחיש של "אירוע חומרים מסוכנים" רחב היקף בעל משמעויות בריאותיות וסביבתיות. במקרה של פגיעה ישירה ודליפה משמעותית, החומרים (כמו אמוניה גזית) מתפשטים באוויר בהתאם לכיוון הרוח ולתנאים המטאורולוגיים.

פיקוד העורף יפעיל אזעקה ייעודית ("צבע אדום" לחומ"ס) והנחיות מצילות חיים: הסתגרות מיידית במבנה, סגירת חלונות ודלתות, וכיבוי מזגנים כדי למנוע חדירת אוויר מזוהם. לפי דוחות מומחים, פגיעה באוניית אמוניה או במכל ענק עלולה ליצור ענן רעיל שינוע למרחקים של קילומטרים רבים, כתלות בריכוז החומר ומהירות הפיזור. מקובל לחלק את הנזק הבריאותי לנזקים לטווח קצר והארוך בטווח קצר (מיידי) היות ואמוניה היא חומר קורוזיבי (צורב) מאוד, חשיפה לריכוזים גבוהים גורמת לצריבות קשות בעיניים, בעור ובדרכי הנשימה.

במקרים חמורים עלול להיגרם חנק עקב נפיחות בגרון, בצקת ריאות ומוות בתוך דקות בודדות. בטווח ארוך שורדי חשיפה משמעותית עלולים לסבול מנזקים כרוניים למערכת הנשימה, כמו פיברוזיס (הצטלקות) של הריאות, אסתמה חריפה ודלקות כרוניות. פגיעות בעיניים עלולות להוביל לעיוורון קבוע או להתפתחות קטרקט וגלאוקומה חודשים לאחר האירוע.

אסור לשכוח את הנזק הסביבת שלזיהום אוויר וקרקע. פליטה מסיבית משנה את איכות האוויר באזור ועלולה לפגוע בצמחייה (האטה בצמיחה או מוות של צמחים). אמוניה מסיסה מאוד במים. שפך לים או למקורות מים יוביל להרעלה המונית של חיים ימיים ופגיעה קשה במערכת האקולוגית.

לגבי הערכת נפגעים זהו הנושא השנוי ביותר במחלוקת. התרחיש המחמיר הזהיר בעבר מפני עשרות אלפי נפגעים ומוות המוני במקרה של קריסת מכל האמוניה או פגיעה באונייה. כיום בהערכות רשמיות של המדינה נוטים להציג הערכות מתונות יותר המבוססות על סבירות האירוע ומיגון קיים.

היסטורית, אירועי דליפת אמוניה בעולם המערבי הסתיימו לרוב עם עשרות בודדות של הרוגים בזכות פינוי מהיר והסתגרות, אך ריכוז האוכלוסייה במפרץ חיפה ובאשדוד הופך את הפוטנציאל לקטלני הרבה יותר. מנקודת מבט של בריאות הציבור הפתרון אינו רק במיגון, אלא בהרחקה. הדרך היחידה למנוע אסון המוני היא פינוי התעשיות המזהמות והמסוכנות ממרכזי האוכלוסייה. עלינו לפעול עכשיו, לפני שהתחזיות המדעיות יהפכו למציאות בשטח".