"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוטר עתר לבג״ץ: דורש לאפשר התאגדות במשטרה

בעתירה נטען כי האיסור המוחלט פוגע בזכות יסוד חוקתית • במקביל גוברת הדרישה להקים "סנגוריה משטרתית" שתייצג שוטרים בהליכים מנהליים

,עודכן
0השמעה
שוטרים נלחמים סמוך לשדרות. צילום: רויטרס

שוטר עתר לבג״ץ בדרישה לאפשר לשוטרים להתאגד ולהיאבק על זכויותיהם. במקביל קצינים במשטרה קוראים להקים מעין "סנגוריה צבאית" בתוך הארגון במטרה למנוע משוטרים להגן על עצמם באמצעות עמותות.

מאות שוטרים נכנסים לכפר תראבין // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

את העתירה הגיש רס”ב יאיר וקנין, שוטר ותיק שמילא שורת תפקידים מבצעיים באמצעות עורכי הדין שי תקן, עמית בכלר ונוי פלג ממשרד פישר ושות' והוא תוקפת חוקתית את סעיף 93ב לפקודת המשטרה, הקובע איסור מוחלט על התארגנות שוטרים.

וקנין טוען ביציאה בין היתר כי האיסור המוחלט על התארגנות שוטרים פוגע פגיעה קשה בזכות יסוד חוקתית, ללא מנגנון חלופי אפקטיבי שמאזן את הפגיעה. בעתירה מצוין כי לאורך השנים הונחו בכנסת הצעות חוק שניסו להסדיר התאגדות אחראית של שוטרים תוך שמירה על משמעת וניהול מבצעי, אך אף אחת לא הבשילה.

לטענתו, הטענה לפיה המנגנונים שהמדינה הציגה כתחליף להתאגדות ובראשם החלטת ממשלה 33 ומנגנון ועדת המעקב - לא סיפקו מענה אפקטיבי לשמירה על זכויות השוטרים. בפועל נוצר כשל מתמשך ביישום החלטות ובהבטחת השוואת תנאי השכר לאלו של משרתי הקבע בצה”ל וכי אין כיום מנגנון חלופי אמיתי שמפחית את עוצמת הפגיעה בזכות היסוד החוקתית של השוטרים להתאגד. התוצאה - נטען בעתירה היא פגיעה מתמשכת בתנאי ההעסקה, ללא ייצוג וללא כלי השפעה ממשי.

ניידת משטרה (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

יצוין, כי לאחרונה, בעקבות ייצוגה של רב פקד רינת סבן בידי התנועה לאיכות השלטון שבה ועולה דרישה מצד שוטרים רבים להקים מעין ״סנגוריה צבאית״ בתוך המשטרה על מנת ששוטרים יוכלו להגן עליהם בהליכים מנהליים מבלי שיצטרכו לשכור לעצמם הגנה מצד עמותות שונות. לפי גורמים במשטרה בהליך מנהלי אין מערך סדור של ייצוג משפטי לשוטרים. בעוד שקצינים החשודים בפלילים זכאים לייצוג באמצעות חברה חיצונית, בהליכים אזרחיים ומינהליים הם נותרים ללא מענה. במקרה של סבן, כך נטען, הדרך היחידה שלה להגן על עצמה הייתה פנייה לתנועה לאיכות השלטון.

לדברי גורמים במשטרה, המקרה ממחיש צורך מערכתי דחוף הקמת מחלקה ייעודית שתגן על שוטרים מול המדינה בעתירות לבג״ץ, בתביעות נזיקין ובהליכים מול המערכת עצמה. “שוטר שנפגע מהמדינה לא יכול להישאר חסר הגנה”, אמר לישראל היום גורם במשטרה המעורה בפרטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר